פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > רב אחד או כמה רבנים? (א)

רב אחד או כמה רבנים? (א)

בן זומא אומר: איזהו חכם? הלומד מכל אדם שנאמר ‘מכל מלמדי השכלתי’ (אבות ד). עם קריאת משנה זו” מפרקי אבות” מתעוררת השאלה האם עדיף ללמוד מכמה רבנים/מחנכים “מכל מלמדי השכלתי”” או עדיף ללמוד מרב/מחנך אחד? האם רצוי לחסות בצלו של רב אחד גדול” המתווה כיוון חינוכי אחד ברור” בלא לנטות ממנו ימינה או שמאלה” או שרצוי להיחשף למשנותיהם של מספר רבנים על מנת ללמוד מ”כל אדם” ולהרחיב את האופקים על ידי ריבוי חכמה ותורה מגוונים שונים” למרות שהלומד בדרך זו מסתכן בבלבול בגלל חוסר האחידות? למדנו לאחרונה על הקושי המובנה של כל ה”יושבי לפני חכמים” (אבות) – “ארבע מדות ביושבי לפני חכמים”. המשנה מונה ארבעה סוגים של תלמידים היושבים בפני חכמים. אחד מהם הוא המשפך” אשר פולט את כל מה שהוא שומע מפני שהוא איננו מצליח להכיל את המסרים השונים של החכמים שהוא יושב בפניהם” “מפני ש[התלמיד] לא יכול לסבול את ריבוי הדעות” (מהר”ל). נשאלת השאלה” מה עדיף? האם להסתפק ברב אחד כדי שלא להיחשף לריבוי דעות” או עדיף ללמוד מכמה רבנים על מנת להרחיב את הספקטרום של לימוד התורה?
סוגיה חינוכית זו נידונה אצל התנאים וגם אצל האמוראים. באבות דרבי נתן קיימות מספר התייחסויות:
א. פרק ח א – “עשה לך רב. כיצד? מלמד שיעשה לו את רבו קבע וילמד ממנו מקרא ומשנה מדרש הלכות ואגדות. טעם שהניח לו במקרא סוף שיאמרו לו במשנה” טעם שהניח לו במשנה סוף שיאמרו לו במדרש” טעם שהניח לו במדרש סוף שיאמרו לו בהלכות” טעם שהניח לו בהלכות סוף שיאמרו לו באגדה. נמצא האדם ההוא יושב במקומו ומלא טוב וברכה”. הלומד מרב אחד מובטח שלא ייווצרו חורים (לקוּנוֹת) בתורתו. מה שהרב השמיט בשעה שהוא לימד נושא אחד” הוא עתיד להשלים כאשר הוא יְלמד נושא אחר. ניתן להניח שהרב יקיף את כל הנושאים ללא השמטות. לעומת זאת” המדלג מרב לרב” עלול לפספס נושאים חשובים. הוא שומע קטע אחד אצל רב אחד” וקטע אחר אצל הרב השני” אבל אין כל ערובה שהוא יזכה לראות את התמונה המלאה.
ב. פרק ח ב – “היה רבי מאיר אומר: הלומד תורה מרב אחד” למה הוא דומה? לאחד שהיה לו שדה אחת וזרע מקצתה חטים ומקצתה שעורים” [ונוטע] מקצתה זיתים ומקצתה אילנות ונמצא האדם ההוא מלא טובה וברכה. ובזמן שלומד משנים ושלושה” דומה למי שיש לו שדות הרבה” אחד זרע חטין ואחד זרע שעורים ונטע אחד זיתים ואחד אילנות. ונמצא אדם ההוא מפוזר בין הארצות בלא טוב וברכה”. מי שלומד אצל רב אחד” כל תורתו מרוכזת אצל אותו רב. לעומתו” מי שלומד אצל שניים או שלושה רבנים” “יש לו פיזור הנפש לחשוב על לשונו ודעתו של כל אחד ואחד” (פירוש “בן אברהם”). המסקנה החינוכית ברורה: האידיאל הוא ללמוד תורה מרב אחד.
ג. פרק ג ו – “רבי מאיר אומר: אם למדת מרב אחד אל תאמר דיי” אלא לך אצל חכם [אחר] ולמוד תורה”. לכאורה” סותרת הדרכה זו של רבי מאיר שלא להסתפק בלימוד תורה מרב אחד את הדרכתו הקודמת שעדיף ללמוד תורה מרב אחד!
יש שהציעו לפתור את הסתירה על ידי ההבחנה המוזכרת בגמרא (ע”ז דף יט א). על הפסוק “והיה כעץ שתול על פלגי מים – אמרי דבי ר’ ינאי: כעץ שתול ולא כעץ נטוע [= עץ נטוע” הוא עץ שצמח במקום אחד ונשאר באותו מקום. עץ שתול הוא עץ שעקרו אותו ממקום אחר ושתלו אותו כאן] כל הלומד תורה מרב אחד – אינו רואה סימן ברכה לעולם”. הוי אומר: האידיאל החינוכי הוא ללמוד תורה אצל כמה רבנים. בהמשך” מספרת הגמרא שתלמידי רב חסדא” לאחר ששמעו ממנו שמי שלומד אצל רב אחד אינו רואה סימן ברכה” נטשו אותו ועברו ללמוד אצל רבא. אמר להם רבא” ההדרכה ללמוד תורה מכמה רבנים מתייחסת ל”סברא” [“ללמוד חריפות וחידוד הלב”]” “שטוב לו לשמוע סברת הרבים” (ר”ע ברטנורא אבות א).
אבל “גמרא” [שתהיה “שגורה בפיו גרסת התלמוד” רש”י] עדיף ללמוד מרב אחד” על מנת לפגוש נוסח אחד בלבד של שמועות חז”ל. לפעמים” קיימות נוסחאות שונות לאותה שמועה” הן זהות בתוכנן אך שונות בסגנונן. התלמיד עלול להתבלבל בין הנוסחאות השונות” ואפילו ליצור סינתזה משובשת ביניהן. וכך מסופר על בני גליל שלא נתקיימה תורתן בידם מפני שלא למדו מרב אחד (עירובין דף נג א)” ופירש רש”י: “היו שומעין מזה בלשון זה” ומזה בלשון אחר” אף על פי ששניהם אחד – שינוי לשון מבלבלן ומשכחן”. הוי אומר” בשלב הראשון של הלימוד רוכש התלמיד את ידיעת ה”גמרא”” כלומר לומד מרב אחד את שמועה בניסוחה המדויק. לאחר שהוא רכש יידע רב ב”גמרא”” הוא מתקדם ל”סברא”. הוא מעמיק ומעיין ב”סברא” בפני כמה רבנים.
ההבחנה בין ה”גמרא” – דהיינו לימוד נוסח הטקסט – לבין ה”סברא” והעיון” משקפת את דרך הלימוד בימי חז”ל לפני המצאת הדפוס” כאשר השלב הראשון בלימוד התורה היה מוקדש להכרת הנוסח המדויק של השמועות. הרב העביר לתלמידו בעל פה את השמועות שהוא קיבל מרבותיו. האם כיום” כאשר השמועות ונוסחאותיהן מודפסות עלי ספר” יש עדיין מקום להבחנה בין “גמרא” ל”סברא”? (המשך בשבוע הבא).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

תפילת נעילה – על מה אנחנו ננעלים?
Shape-2
machon
כיצד מחזירים ילדים בתשובה? הרב אלישע אבינר
Shape-2
אלישע אבינר
חינוך יחידני או קבוצתי? (ב)
Shape-2
machon
קשיי תקשורת עם מתבגרים: הרב אלישע אבינר
Shape-2
tin-can-238488_640
חוזרים לבית הספר בשמחה
Shape-2
machon
חינוך יחידני או קבוצתי ?
Shape-2
machon
דמי כיס והיחס לכסף (ב)
Shape-2
machon
חינוך לאבלות על חורבן המקדש בדור של גאולה – הרב אלישע אבינר
Shape-2
הכותל
בין הזמנים והחופש הגדול חלק ב’ הרב אלישע אבינר
Shape-2
beach-814679_640
דמי כיס והיחס לכסף (א)
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן