ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישלח
פרשה נוכחית: וישב
פרשה הבאה: מקץ
 


"וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה".

הרב זיו רוה

תמוז תשע"ה
"וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה". לפ' חקת/ זיו רוה
במדבר פרק-כא

{א} וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי: {ב} וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לה' וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם: {ג} וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה:
הבה ננסה לדמיין, מה היה קורה אילו היתה מלחמה זו מתרחשת בימינו, כיצד היו נראות השלכותיה, יום אחרי... משה רבינו, אחרי שדחה את השליח הגרמני הנודע, המומחה לעסקאות 'חילופי שבויים', ואף לא התייחס לבקשת הנשיא האמריקאי, 'להרגיע את הרוחות', נתבע לעמוד בדין, יחד עם כל מפקדי וחיילי הצבא הישראלי, ב'בית בדין הגבוה לצדק של עשיו', בהאג. כתב האישום מתאר פשעי מלחמה חמורים, פגיעה בזכויות האדם ובאזרחים חפים מפשע ותגובה לא מידתית. הכנעני היושב בנגב, לקח בשבי שפחה אחת, ותגובת ישראל, "וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם", את כולם בהריגה, "וְאֶת עָרֵיהֶם", הקדיש כחרמי גבוה (ע"פ רש"י). בבית בדין הגבוה לצדק של עשיו, בהאג, נתקבלה החלטה לא פשוטה, אף על פי שיש לכך תקדימים משפטיים, להעמיד לדין הפעם, גם את רבש"ע, בגין שיתוף פעולה מלא עם ישראל, 'וחיזוק ידי עוברי עבירה', "וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וגו'". תמונות רבות שצולמו ע"י צלמים זרים העובדים באיזור, הופצו מיד בכל רשת האינטרנט, בשם 'זכות האנושות הנאורה לדעת', ואין קץ לגינויי התוקפנות של ישראל באו"ם ובאוה"ע.
ומה נאמר אנו לעצמנו? 'שוברים שתיקה', אין ביכולתנו עוד לשתוק כלל, נאמר לעצמנו בעיקר, גם לעולם כולו, כי אנחנו העם הכי מוסרי בעולם, ולא יצליחו כל שונאי ישראל בצביעותם, לערבב אותנו עוד. "תכונת מלחמת גוג ומגוג כפי המבואר במזמור תהלים פרק ב (א) "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק:(ב) יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ד' וְעַל מְשִׁיחוֹ:(ג) נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ:(ד) יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ד' יִלְעַג לָמוֹ", היא כי יתעוררו עמים רבים להתקומם על אורן של ישראל ודעותיהם" (עין איה על ברכות א קכו). אין אנו מופתעים כלל מכל הגינויים של הגויים, הלא אמר רבי שמעון בן יוחאי הלכה היא, בידוע שעשו שונא ליעקב, (רש"י בראשית לג, ד), וכבר למודי ניסיון אנו, כי מ"מ יגנו אותנו, לא ממש משנה כיצד ננהג, כדברי רשב"י, 'הלכה היא', הלכה איננה דבר המשתנה, לכן ננהג ע"פ אמונתנו. ומה אמונתנו בנושא? "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם‏" (‏במדבר כ"ה, יז‏) - "כִּי צֹרֲרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם" (שם, יח). מכאן אמרו חז"ל: אם בא להרגך - השכם להרגו".‏ (במדבר רבה פרשה כא).
מלחמה אינה מצטלמת טוב אף פעם, אך אין זה אומר שמלחמה איננה דבר מוסרי, לעיתים היא הדבר הכי מוסרי שיש, דבר ה'בונה את הנפש'. ככלל, מלחמה היא מצווה בדיעבד, כמו גירושין, רק אם אין ברירה אחרת, אולם, כשבאמת אין ברירה, "כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים" (מדרש תנחומא לפרשת מצורע), ועל זה צווח הנביא ירמיהו (מח י), " אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם".
עם ישראל על גבול ארץ אדום, לא קרובים ולא מאיימים כלל על הַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב הַנֶּגֶב, (ר"ה דף ג א), "'וישמע הכנעני מלך ערד' מה שמועה שמע? שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד, וכסבור ניתנה רשות להלחם בישראל". ולא עוד, אלא שבא מחופש לכנעני, אע"פ שהיה זה העמלקי שנאמר: "עמלק יושב בארץ הנגב" (במדבר יג, כט), ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם, והם אינן כנענים", רש"י. נהוג אצל אויבנו להתחפש, מחבל לחייל, עשיו לבי"ד בהאג, עשיו בהרבה תחפושות של אוהב מתורבת ומוסרי.
ומה נאמר על התגובה שאינה מידתית? ידעו כל שונאינו, שמי שמעז נגד ישראל, זה סופו, והידיעה הזו תמנע הרבה מאד שפיכות דמים, לכל הצדדים. זו היתה דרכו של דוד המלך, בעקבות משה רבינו. תהלים יח לח - אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם. 'תגובה מידתית', כפי שמנסות אירופה ואמריקה להכתיב לנו, היא יותר קטלנית מכל יחידה של האויב, כך הוא הקובע מתי וכמה נוח לו להלחם, ומתי לעצור, וגובה מחיר יקר אח"כ על 'האזרחים חפי הפשע' שנפגעו, וכח ההרתעה הולך ונחלש. עם הנלחם נגדנו, אין בו 'חפים מפשע', זהו השקר שמאפשר לאזרחים לכבוש בעצם ישיבתם, וללוחמים להרוג.
השאלה בכל מלחמה, שצריכה תמיד להדריך אותנו, לפני היציאה לקרב, תוך כדי, ועם 'סיום המשימה' עד הסוף, וגם בתום המלחמה, כשכל שונאינו מדברים נגדנו גבוהה גבוהה, היא: מה המניע? אם המניע הוא מוסרי, אם המלחמה היא מלחמת הגנה, מלחמת הרתעה מוצדקת, מלחמת כיבוש הארץ, מלחמת מצווה, יש להכות את האויב בכל הכוח, ודווקא זו היא שליחותנו האלוהית. "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה".



תגיות: רוח לחימה | פרשת חוקת



מאמרים נוספים מעלון פרשת חוקת התשע"ה:
הם בחרב, ואנו בשם ד' - הרב דב ביגון
מכתב גלוי לאו"ם - הרב שלמה אבינר
בין אהבה לפינוק (ב) - הרב אלישע אבינר
עם מאמין - הרב דוד לנדאו
תמוז - סוד הבֶּכִי - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: