אהבת חינם ושנאת חינם (ב)

אם “שנאת חינם” היא “שנאת הבריות על לא חמס בכפיהם” ולא ראה בהם דבר ערוה שישנאם” (רבי פרחיה)” ניתן להסיק ש”אהבת חינם” היא אהבת הבריות למרות שראה בהם דבר ערוה ויש חמס בכפיהם. אהבת חינם היא אהבה במקום שיש הצדקה לשנאה.
פירוש זה מצריך הבהרה: אם יש הצדקה הלכתית לשנאה” לא רק שמותר לשנוא אלא אף מצוה לשנוא” ועל כך נאמר: “כי תראה חמור שונאך”! אם כן” מה מקומה של אהבת חינם?! האין אהבת חינם סותרת את ההלכה?
ניתן להציע מספר דוגמאות ל”אהבת חינם” כלפי מי שחוטא” שאינן נוגדות את ההלכה.
א. “אהבת החינם” מסייעת למאמץ של לימוד זכות כלפי מי שחשוד בחטא ולנקות אותו מאשמה. ללא אהבת חינם” הנטייה הטבעית היא לדון אותו לכף חובה” כפי שכתב הנצי”ב שבסוף ימי בית שני” שררה שנאת חינם ולכן נטו לפרש את מעשי הזולת לחומרא ולדון אותו לכף חובה” עד שהגיעו לשפיכות דמים נוראה.
ב. בדורנו” דור של גאולה” לימדנו הראי”ה קוק שיש להביט על העבריינים על פי הכלל “ביש מלבר” וטב מלגאו” [= רע מבחוץ” וטוב בפנים] (תקו”ז). כלומר” בדורנו” ההתנהגות החיצונית איננה מעידה על הפנימיות. בדורות קודמים” מעשים קלוקלים העידו על הפנימיות הרקובה של עושיהם” לכן השנאה כלפיהם היתה מוצדקת. אבל בדורנו” ההתנהגות החיצונית הפגומה איננה מלמדת על הפנימיות” ולכן השנאה אסורה.
ג. הרמב”ם קבע ש”שביל הזהב” איננו “דרך האמצע”” אלא סטייה קלה מהאמצע לצד ההפוך למשיכה הטבעית על מנת לאזן אותה. בדור שמתפשטת שנאת החינם ורבים נשאבים אליה” “שביל הזהב” הוא להטות את הכף מהאמצע לכיוון אהבת החינם. וכפי שרגילים לומר” שעדיף להיכשל באהבת חינם מלהיכשל בשנאת חינם.
יש השואלים” מנין ש”נשוּב להיבנות” והעולם עמנוּ יבּנה” על ידי אהבת חינם” (אוה”ק)? מדוע אהבת החינם כל כך חשובה בדורנו ומדוע היא תנאי לבניין בית המקדש? התשובה היא שאם המקדש טרם נבנה” סימן הוא שעם ישראל טרם תיקן את החטא שגרם לחורבן המקדש” כפי שכתוב בספר התניא “כי החורבן היה על ידי שנאת חינם” ונשאר שם עדיין רשימוּ”. עדיין נשאר בתוכנו רושם של חטא שנאת החינם והוא מעכב את הגאולה השלמה. לכן” התיקון צריך להתמקד בהרחקת שנאת החינם מתוכנו. זהו תפקידה של אהבת החינם.
רמז למרכזיותה של אהבת החינם לקידום הגאולה מוצא המהרש”א בדרשת חז”ל בגמרא (ר”ה יח ב). על הפסוק בזכריה “צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה”” מקשים חז”ל כיצד מכנה הפסוק את הימים האלו “צום”” ובהמשך מכנה אותם “ששון ושמחה”? מתרצת הגמרא: “בזמן שיש שלום – יהיו לששון ולשמחה” אין שלום – צום”. המהרש”א תמה: השאלה איננה שאלה” וממילא אין צורך בתירוץ. הפסוק מתפרש כפשוטו: הצום שנהגו בשבעים שנות גלות בבל יתהפך לששון ושמחה בשובנו לציון בתחילת ימי בית שני!! מתרץ המהרש”א שחז”ל הבינו מהפסוק שמרגע שימי הצום יהיו לשמחה וששון “כך יהיה לעולם” שלא יהיה עוד צום אחר כך”” לכן תמהים חז”ל “הרי חזרנו לצום בחורבן בית שני!”. כלומר” חז”ל מנסים לברר מדוע ההבטחה האלוקית שימים אלו יהיו לששון ולשמחה היתה זמנית ולא התמידה. משיבים חז”ל שהימים יהיו לששון ולשמחה רק כאשר ישרור “שלום” בעם ישראל. “אבל באין עמכם אמת ושלום תחזרו לצום” דהיינו בבית שני בזמן החורבן” כמו שאמרו שבית שני שהיה בו תורה וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיה בו שנאת חינם. וזה שנאמר… בזמן שיש ביניכם שלום יהיה לששון ולשמחה. אין שלום – דהיינו בחורבן בית שני” שהיה בו שנאת חינם” תחזרו לצום”. הוי אומר: הגאולה השלמה מותנית בשלום פנימי בתוך עם ישראל.
ומכאן תוכחה מגולה על התוויות והכינויים לגנאי הנפוצים בציבור שלנו – הם משדרים שנאת חינם. קבוצה אחת מכוּנה “חרדלי”ת”” וקבוצה אחרת מכוּנה “ניאו-רפורמים”. למרות שהשמעת הכינויים לגנאי היא “לשם שמים”” מתוך כוונה טהורה להציל את עם ישראל מהנזק הרוחני שכל אחת מהקבוצות מייחסת לשנייה” אבל” שורשה ב”שנאת חינם”” הדנה את הקבוצה השנייה לכף חובה ואיננה מניחה להביט בתרומתה לבנין האומה והתורה. “שנאת החינם” הזו מפוררת את הציבור שלנו ומחלישה את השפעתו הברוכה על החברה הישראלית. עדיין נשאר “רשימוּ” של שנאת חינם והוא מכלה הרבה חלקות טובות. מאבקים מיותרים מנטרלים כוחות חיוביים וחיוניים” ואינם מאפשרים לנו למלא את משימתנו בכלל ישראל.
עלינו להיענות לקריאתו של הראי”ה קוק ולדבוק ב”אהבת חינם”!!
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – levavot.org.il באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.