הרב שלמה אבינר
ש: האם ראוי להחמיר בשנת שמיטה?
ת: כמו כל דין בעולם” לא חייבים להחמיר והמחמיר תבוא עליו ברכה. יש גם תנאים להחמיר” עיין במסילת ישרים פרק כ” משקל החסידות. לא כל אחד ראוי” וגם יש לשקול אם החומרה לא מזיקה מצד אחר.
ש: אז במה ראוי להחמיר ובאילו תנאים?
ת: להחמיר לקנות רק תוצרת יהודית. זה גם נכון לכל השנה. לומדים מהפסוק ‘קנה מיד עמיתך'” שיש לקנות מיהודים ולא מגויים. ואין סיבה לחרוג ממצוה זו בשנת שמיטה.
ש: אבל יש חנויות ומסעדות שמוצג שם כאילו תוצרת גויים היא חומרה?
ת: חלילה! יש אגרת מפורסמת של מרן הרב קוק שפותחת “עטי תרעד למעשה הנבלה אשר נעשתה כעת לאחינו יושבי המושבות” (אגרות הראיה א שטז) – נבלה לקנות מגויים ולא מיהודים.
ש: עד כדי כך?! אבל יש קושיות על היתר המכירה?
ת: על כל פסק הלכה יש הוכחות בעד והוכחות נגד. ולבסוף יש הכרעה. כבר 126 שנה כלומר 18 שמיטות פסקו גדולי ישראל” כולל הרבנים הראשיים” שהיתר מכירה הוא היתר אמיתי. הלוואי שפסקים רבים שאנו נסמכים עליהם היו ברורים כמותו.
ש: ואוצר בית דין?
ת: ודאי טוב. העיקר שזו תוצרת יהודית. אולם יש לדעת שגם על אוצר בית דין יש קושיות הלכתיות” גם לגבי תקפותו וגם לגבי הסיבוכים בטיפול בשאריות. אך גם כאן” גדולי עולם הכריעו שכן. אמנם רבנו הרב צבי יהודה לא ראה בזה עניין רב. גם אינו מתאים לכל הגידולים. אך ודאי אפשר לסמוך על הפוסקים שזה טוב. העיקר: תוצרת יהודית!
ש: אז כיצד להתייחס לאלו שמעדיפים תוצרת גויים?
ת: ד’ ירחם עליהם. הייתי בחתונה” והסבא של החתן אמר שלא יאכל: איני רוצה לאכול מזון עם דם! הוא התכוון שבעקיפין קניה מגויים גם משרתת מחבלים. הוא דיבר באופן חריף!
ש: וזה אסון אם באופן כללי נקנה מיהודים ובמשך שנה אחת בלבד נקנה מגויים?
ת: ודאי שזה אסון. אי אפשר להפקיר שוק ולחזור אליו מרצוננו. השוק יקרוס” החקלאות היהודית בארצנו תקרוס” יהיה חורבן כללי בארץ. אסור לפגוע בחקלאי היהודי. אסור!
ש: זה מה שחרדים עושים…
ת: לא רק הם. גם דתיים-לאומיים שחושבים שזה נקרא מהדרין. הם לא מודעים לכך שבעצם הם מצטרפים לחרם הערבי נגד תוצרת ישראל ובמיוחד נגד תוצרת יש”ע.
ש: ובסיכום?
ת: מי שרוצה להחמיר” יקנה יבול יהודי. באמת” אין זו חומרה” זה דין.
