לפרשת שופטים
יש בית דין של שלושה” בית דין של עשרים ושלושה” ובית הדין הגדול של שבעים ואחד. כך בנויה שיטת השופטים המעשית על פי התורה. הרמב”ם בהלכות ממרים פותח בבית הדין הגדול שבלשכת הגזית בהר הבית: “בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה”. די בכך להגדיר מהו בית הדין הגדול! הוא תורה שבעל פה! תורה שבעל פה היא “חיינו ואורך ימינו”” פנימיות חיינו” “חיי עולם נטע בתוכנו”” עניינם של ישראל” חיותם של ישראל. יש בית דין סתם אשר שופט בין איש ובין רעהו בדיני ממונות או סידור דברים. אבל יש בית דין של שבעים ואחד והוא חיי עולם הנטועים בתוכנו מראש מקדם ולדורות” כמו שאמרו חז”ל: כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר לו למשה מסיני. יש מדרגות בבתי דין עד המדרגה העליונה של “כי יפלא ממך דבר למשפט” . אם נולד ספק פונים לבית דין שבעיר” אם לא הוברר הדבר פונים לזה שסמוך לעיר” ואחר כך לבית דין עוד יותר גדול שעל פתח הר הבית” ואחר כך לבית דין שעל פתח העזרה” וכך עולים למעלה למעלה עד שמגיעים ללשכת הגזית במקום מקדשנו” שהוא “עיקר תורה שבעל פה”.
יש במשנה רשימה של כמה דברים שמיוחדים לבית דין של שבעים ואחד. “אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד”” ועוד כמה עניינים. והוא גם “עיקר תורה שבעל פה”. הערכאה המשפטית מתחילה בבית דין של שלושה ועולה עד המדרגה העילאית” המופלאה” האלוהית” הכוללת” עד לבית המשפט הגדול” המקיף והכולל” שהוא גם חומרי מעשי ותחתוני” וגם רוחני נשמתי ועליוני.
כמו שפרשת “יתרו” היא פרשה קטנה בכמות ונוראה באיכות” כך פרשתנו היא הנשמה היסודית והעיקרית לכל סידור המלכות והמדיניות הישראלית. התורה” הישיבה והרבנות הן העושות את המלכות. ככל שהאור החדש המאיר על ציון יתפשט מתוכֵנו על כל המדינה” כך יותר תימשך המלכות ממקור השראת השכינה בישראל” ויתגלה קידוש השם של מלכות ישראל האמיתית .