עניינים רבים של לבוש בפרשה שלנו. אותה אשת יפת תואר השבויה” היא צריכה להסיר את שמלת שביה מעליה ולשבת ולבכות ירח ימים” ורק אחר כך תוכל ‘ לבוא אליה ובעלתה ולקחתה לך לאשה’.
כמי שמדלג על פערי זמן ומקום ושעה” קורא רבי שמעון בזוה”ק את הפסוקים האלו כאילו נכתבו כאן ועכשיו וכל כולם עוסקים באלול.
‘אשת יפת תאר” דא היא נשמתא’. כמו שאתה אומר אשה יראת ה’ היא תתהלל. ‘האשה היפה זו הנשמה” והיא שבויה” לבושה בבגדי שבי ואבל.
לבושיה הם המעשים שלה. החיצוניים. הצדדים החיצוניים” המסתירים על פנימיותה” על מי שהיא באמת. הבגדים הללו מכבידים עליה” הם לא שלה. היא רוצה להסיר אותם” ללבוש בגדים שלא יסתירו את פנימיותה” אלא יבטאו אותה בצורה מדויקת.
אך בשביל כך היא צריכה לבכות. לרצות באמת. לבקש עד דמעות שיסירו ממנה את כבלי השבי החיצוניים.
‘ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים” דא היא ירחא דאלול’ – ממשיך הזהר לדרוש. בחודש הזה” בחודש אלול” הנשמה בוכה. מגעגועים” מרצון לשוב לאביה ולאמה משם גורשה. הבגדים האלו שעליה” אולי הם נוצצים” אולי הם יפים או בולטים. אך אין הם הלבושים שלה. מישהו הלביש אותה בהם. בבגדי השבי הללו” שכלפי חוץ נראים יפים” אך באמת” בתוך תוכה היא יודעת שהיא נמצאת בגלות.
וצריך גם להביא אותה אל תוך הבית. ‘והבאתה אל תוך ביתך” שגורשה משם. ושפחה כי תירש גבירתה. וכבר אוקימנא מלין. וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה” ותזדכך מאותה זוהמה שהטיל בה הנחש’.
מי בעלת הבית? הנשמה או לבוש השבי שעליה. מי השולט בחיינו? הצד הפנימי הכוסף והנקי” או הצד החיצוני שכל הזמן מנסה לשאת חן” לרצות” לעמוד במוסכמות חברתיות כאלו ואחרות.
צריך להסכים להביא אותה אל תוך הבית” לגרש את השפחה החיצונית שמתיימרת לדבר בקול ולטעון שהיא המלכה” והיא הרצון האמיתי” והיא האם האמיתית. אמנם היא האם הצעקנית” והאם האמיתית היא זו המדברת בשקט ובעדינות. ועוסקת בחיים ולא במתים.
יש צורך לשנות את הבגדים. זה לא עניין טכני. שינוי הבגדים מבטא את החתירה המתמדת להגיע אל אותה נקודה פנימית” ולגלות אותה. את ההחלפה הזו יעשה הכהן הגדול חמש פעמים ביום כיפורים. מחליף ושוב מחליף” מלביש על כולנו בגדי לבן” ומוריד מאיתנו את הזהב שהוא לא שלנו. הבגדים הם בגדי בד. בד הוא עניין מאוחד כמו בד בבד” בעת ובעונה אחת. הבד הוא אחד” הפנים והחוץ מתאחדים. ושוב אין החוץ מסתיר על הפנים” והנשמה היא חוזרת למעמדה” בקשר גלוי וחי ‘ואחר כך תבוא אליה ובעלתה – והייתה לך לאשה’ נישואין מחודשים של קשר חי וקיים בין האדם לבין נשמתו ופנימיותו.
והשיא אמנם יגיע ביום הכיפורים” אך כבר כעת צריך להתחיל לשנות את הבגדים” את המעשים” להפתיע את עצמנו” לראות מה אנחנו לובשים שהוא אנחנו ומה אנו לבושים שהוא תחפושת. להסיר שמלות של שבי” וללבוש במקומם עז והדר” בגדים אחרים” הופעות אחרות” “עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן” ‘כי עַל-יְדֵי הַלְּבוּשׁ” שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחַשְׁמַ”ל [ גימטריא של לבוש]” שֶׁהוּא לְבוּשׁ עֹז וְהָדָר” לְבוּשׁ חָזָק וְנָאֶה” עַל-יְדֵי-זֶה “וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן”” והנה אחד מרמזי אלול המופלאים עוסק בעניין זה ‘עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון.’לבושה ותשחק ליום אחרון'” ראשי תיבות אלול [ לקו”מ תנינא כ”א].
