בשבוע שעבר קראנו בסוף המאמר על ויתור חיובי” שהוא תוצאת הפשרה החיובית שנלמד עתה.
מהי פשרה?
ניתן להבחין בין פשרה ראויה” לפשרה הרסנית.
פשרה ראויה – לבני הזוג יש צרכים ורצונות סותרים. הם מחפשים למצוא פשר ומשמעות לכל אחד מהצרכים” כדי לדעת לבחור את מה שנכון לשניהם מתוך שלל הרצונות המנוגדים. הם מנהלים משא ומתן” במערכת יחסי גומלין בין נתינה לקבלה. כך הם יוצרים איזון בין צרכיהם. כל אחד מקבל/מרוויח חלק מרצונותיו” לפי בחירה” סדר עדיפויות ושיקול דעת. בפשרה כזו” המילים המסומנות” הן מילים חיוביות שיוצרות מוטיבציה ויוזמה להתפתחות אישית” בגרות ולקיחת אחריות” כך שהאדם יוצר את מציאות חייו.
פשרה הרסנית – ויתור על צרכים בסיסיים” בעיקר נפשיים. כמו: ערך עצמי” אהבה” ביטחון” עצמאות” צמיחה וכד’. לעיתים הפשרה נראית ראויה” אך מתחת לפני השטח” ישנם רגשות שלא קיבלו מענה. לדוגמא: כל אחד מבני הזוג רוצה להתארח אצל הוריו בראש השנה. לאיש חשובה התפילה במקום שהוא רגיל. לאישה חשובה האווירה המשפחתית כסגנון משפחתה. היא “מסכימה” אתו בלית ברירה. לכאורה” יש ביניהם הבנה” שתפילה בר”ה חשובה. וכי תאמר שהתפילה אינה חשובה?! כלפי חוץ יש הסכמה. אך היא ממורמרת בתוכה” שאינו מתחשב בה. זהו ויתור על עצמי” שנראה כפשרה.
כל פשרה שיש בה הסכמה כנה וכבוד הדדי” היא פשרה ראויה והוגנת.
אפשרויות פשרה:
” פעם אני ופעם אתה – מסכימה לנסוע לחג הזה להוריך” ובחג הבא ניסע להורי.
” חלק אני וחלק אתה – לשנינו קשה לנקות את המטבח. כל אחד עושה חלק מהניקיון.
” אפשרות שלישית – כל אחד מבני הזוג רוצה לקנות חפץ שהשני לא מסכים. קונים חפץ ששניהם מסכימים.
” תגמול = רווח: יש רווח טכני כמו קניית חפץ” נסיעה ל.. עזרה ב… וכד’.
יש רווח נפשי כמו: הבנת הצורך” התחשבות ברגשות” הכרה בקשיים וכד’. תחושת הרווח הנפשי” יוצרת מוכנות להבין ולתת לגיטימציה לרצון המנוגד. עתה” ששניהם נינוחים רגשית” הם פנויים לשקול אפשרויות פשרה הוגנות.
כדי להגיע לאיזון” חשובה תשומת לב לעצמאות מחשבתית (אוטונומיה)” המאפשרת הקשבה פנימית לצרכים האישיים בתוך הנישואין (אינטימיות). זאת ניתן לעשות ע”י המובחנות.
מובחנות (דיפרנציאציה)
בבריאה” האדם היה מחובר גב אל גב” קשר טבעי של אחידות. סוד הניסור יצר מובחנות והפרדה ביניהם ויצירת קשר פנים מול פנים (מנוגד). לכן סוד הנישואין הוא” בנאמנות לעצמי בתוך הנישואין. לאפשר לעצמי להיות אני = נפרדות” בנוכחות בן הזוג = השתייכות. כיצד?
” התבוננות פנימית – האם יש מודעות להשלמת צרכים אישיים?
” אחריות אישית על אושרנו וצרכינו ללא תלות באחר.
” שיתוף בחלומות” בצרכים ובקשיים האישיים.
” כשמופעלת מניפולציה – נאמנות לצורך העצמי למרות הכל.
” שחרור עצמי ושחרור בן הזוג מתלות ומציפיות לא ממומשות.
” סבלנות לתהליך- כל רגע בתהליך” הוא מטרה בפני עצמה.
המובחנות מאפשרת לאדם למלא את צרכיו” במינון הנכון לו כדי להיות מסופק. סיפוק עצמי” יוצר עצמאות אישית וערך עצמי” המאפשרים פתיחות וכנות באינטימיות הזוגית.
זהו מפגש אמיתי בין שני עצמאים” כאשר כל אחד מביא את עצמו במלואו לקשר.
קשר כזה” נעשה עוצמתי” מזין” הולך ומעמיק ובונה נישואין מוצלחים.
