הרמב”ן נקרא ‘אביהן של ישראל'” ביטוי המופיע גם ב”שאגת אריה” וגם ב”אגרות הראיה”” ביטוי שהוא מאוד מדויק” מצד גדלותו של הרמב”ן בתורה” בנגלה ובנסתר. הרמב”ן אומר שבשירה הזאת אין שום תנאי של חזרה בתשובה” אלא הבטחה מוחלטת על הגאולה.
וכן מפורש ביחזקאל פרק ל”ו: “לא למענכם אני עושה בית ישראל”” אלא למעני” מפני שיש ביזיון וחילול השם. “אוי לו לאב שהגלה את בניו”. אי אפשר יהיה לסבול יותר את המצב של חילול השם “באמור להם עם ד’ אלה ומארצו יצאו”. לכן “וקדשתי את שמי הגדול המחולל בגוים… והבאתי אתכם אל אדמתכם” [1] . ואז תבריאו. קודם כל תבואו הביתה לארץ ישראל. כפי שקובע הרמב”ן” אביהן של ישראל” שיש צורך שארץ ישראל תהיה בידינו ולא “ביד זולתנו מן האומות” [2] ” כמו שכתוב “וירִשתם אותה וישבתם בה”. הכרחי שתהיה מדינה. ארץ שנמצאת ביד אומה” בצורה של שלטון מדיני” אין לזה מובן אחר מאשר מדינה.
אם כן” הרמב”ן אומר שאין שום תנאי. מוכרחת היא גאולתם של ישראל ושיבתם לארצם. ומתוך כך “וכִפר אדמתו עמו” [3]. מתוך “אויר ארץ ישראל שמחכים” ומבריא” מתוך “חיי נשמות אויר ארצך” – עם ישראל יבריא. קודם כל” ‘מקלחת’: “וזרקתי עליכם מים טהורים”. ואחר כך “ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה”” תהליך שימשך דור או דורות” עד אשר יתגלה “ועשיתי את אשר בחוקי תלכו” [4].
ה”חפץ חיים” סיפר שפעם שאל רבי חיים מוולוז’ין את הגר”א: כל המידות נלמדות מהקדוש ברוך הוא בתור הליכה בדרכיו” כדברי חז”ל: “מה הוא חנון ורחום” אף אתה היה חנון ורחום”. נשאלת השאלה: היכן מתגלית אצל הקדוש ברוך הוא המידה של “שמח בחלקו”” שנמשך ממנה החיוב שלנו להיות שמחים בחלקנו? השיב לו הגר”א: מהפסוק “כי חלק ד’ עמו”” שבשירת “האזינו”” כי עם ישראל “בין כך ובין כך קרויין בנים”” אפילו כשהם מורדים בד’. ד’ שמח בבניו גם אם אינם נוהגים מנהג בנים. אין תנאי באהבת ד’ לישראל” אין תנאי בשירה [5].
מקורות:
1. יחזקאל ל”ו כ’-כ”ד.
2. הוספות הרמב”ן לספר המצוות” מצוה ד’.
3. דברים ל”ב מ”ג.
4. יחזקאל ל”ו כ”ה-כ”ז.
5. ע”פ שיחות הרצ”י דברים עמ’ 506-508.
