שיקולים חינוכיים בחז”ל

שיקולים חינוכיים בחז”ל
הלכה מיוחדת מצויה בהלכות נזירות: “האיש מדיר את בנו בנזיר” (נזיר דף כח ב)” כלומר: אם אביו של קטן אומר “יהא בני נזיר”” חלה הנזירות על הבן והוא חייב בכל דיני הנזירות למרות קטנותו. נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש האם מקורה של הלכה זו ב”הלכה למשה מסיני” או בתקנת חכמים “כדי לחנכו במצוות”. ביאר רבי מנחם המאירי את שורש מחלוקתם: נחלקו האם מצוות חינוך כוללת חינוך לנזירוּת שהיא תלויה ברצונו של האדם (אין כל חובה להיות נזיר). רבי יוחנן סבר ש”במצוות התלויות ברצונו של אדם ובנדבת לבו” כגון נזירוּת אין חובת חינוך עליו”. האב חייב להרגיל את בנו הקטן בקיום מצוות הכרחיות” שיתחייב בהן בהגיעו לגדלוּת” ולא במצוות שתלויות ברצונו. לכן הסיק רבי יוחנן שה”איש מדיר את בנו בנזיר” לא מטעם חינוך אלא מטעם הלכה למשה מסיני. לעומתו” ריש לקיש סבר שמחנכים את הקטנים לא רק למה שיתחייב כשיגדל” לא רק למינימום ההכרחי” אלא גם להתנדבות בעבודת ה’.
הגמרא מציינת שלפי רבי יוחנן” שמקור הדין הוא בהלכה למשה מסיני” גם גדרי הדין ופרטיו נמסרו במסגרת ההלכה למשה מסיני. לפי ריש לקיש” שמקור הדין בתקנת חכמים “כדי לחנכו במצוות”” גם פרטי הדינים נגזרים משיקוים חינוכיים. הגמרא מבררת מהו ההיגיון החינוכי העומד מאחורי כל פרט ופרט.
א. הגמרא מניחה” שאם המטרה היא חינוכית” להרגיל את הבן בקיום מצוות התורה” אין הבדל בין נזירות לנדרים נוספים” וכשם שהאב מדיר את בנו בנזיר כך הוא מדיר אותו בכל הנדרים (לזרזו במצוות או להפרישו ממותרות). אם כן” מדוע בחרה המשנה בניסוח “האיש מדיר בנו בנזיר” ולא בניסוח “בנדרים”? משיבה הגמרא” אִלו המשנה נקטה בלשון “נדרים” ולא מזכירה במפורש “נזיר”” היינו עלולים לטעות ולפרש שהאב רשאי להדיר את בנו בנדרים בלבד ולא בנזיר” מפני שהנזירוּת גורמת “נִיווּל” לבן” כלומר צער ועינוי. לכן מדגישה המשנה שהאב מדיר את בנו בנזר”” כדי ללמדנו שלמרות שהנזירות כרוכה ב”ניוול” [= צער ועינוי]” אין להימנע מחינוך הבן לנזירות. הוי אומר” חינוך ילד למצוות או למידה טובה עלול להיות כרוך בסבל לבן” אבל זו איננה סיבה להימנע כך. יש הורים הנמנעים בצורה גורפת מלהכביד על ילדיהם” גם אם זה מצריך וויתור חינוכי. הדאגה לפינוק גוברת אצלם על ערך החינוך!! נכון וצודק שאסור שהילד יזהה בין קיום מצוות לסבל” כי אז כשיגדל הוא יבעט בתורה ובמצוות” אבל אם מצווה אחת כרוכה בקושי אין לחשוש לחנך את הבן לקיימה.
ב. המשנה קובעת שאם הבן “מיחה” או “מיחו קרוביו” בטלה הנזירוּת. פירוש: אם הבן אינו מעוניין להיות נזיר או קרוביו מתנגדים שהבן יהיה נזיר” היא בטלה. הגמרא תמהה” אם האב הדיר את בנו בנזיר כדי לחנכו במצוות” מה כוחם של קרובי המשפחה להתנגד לכך ולומר לאב “לא תגמריה מצוות” [אל תחנך את בנך למצוות]?! משיבה הגמרא: “כל חינוך דלא חשיב [= כל חינוך שאין הקרובים מחשיבים]” לא ניחא ליה [= אינו נוח ונעים לילד]”. הרא”ש מסביר שאם קרובי המשפחה מתנגדים לנזירות” סביר להניח שהבן יתבייש להיות נזיר. לכן אין זה נכון לחייב את הבן להיות נזיר מפני שקיים חשש שהוא ישמע לקרוביו ויעבור על נזירותו. הוי אומר: בחינוך רצוי להתחשב גם בעמדות החינוכיות של הסביבה הקרובה” כדי למנוע התנגשויות חינוכיות המובילות לכשלונות חינוכיים. במה דברים אמורים? בחינוך לנזירות” שהיא מצווה התנדבותית” ולא בחינוך לקיום מצוות יסודיות וחיוניות. מכל מקום” חז”ל מורים לנו עיקרון חינוכי: קחו בחשבון את תגובת הסביבה. אל תטילו על ילדיכם משימות חינוכיות שיגרמו להם בושה בגלל ההתייחסות המזלזלת או השוללת של הסביבה. אינכם מחנכים בחלל ריק. ילדיכם אינם חיים בבית בלבד אלא גם מחוצה לו. שיקולים אלו צריכים להנחות אותנו בקביעות מדיניותנו החינוכית.
ראשונים אחרים פירשו” שבגלל היחס השלילי של הקרובים לנזירות הבן” יקשה על הבן לקיים את נזירותו. גם אם אין חשש שהוא יעבור עליה” אין זה רצוי להטיל עליו מטלות חינוכיות קשות מידי (“להטריחו בעינוי כזה” שיטמ”ק). הנזירות מצד עצמה קשה קושי פיזי. ההתנגדות של הקרובים מוסיפה לה קושי פסיכולוגי. זה יותר מידי עבור ילד קטן. אמנם לא צריך לפנק את הילדים אבל גם לא צריך לענות אותם!!
יתירה מזו יש ראשונים שגורסים בגמרא “כל חינוך לאחשובי”” ופירש רבנו תם: “כל חינוך להחשיבו הוא” והאי בזיונא הוא ולא ניחא ליה [וזה ביזיון עבורו ולא נוח לו]”. פירוש: “כל חינוך להחשיבו הוא” – החינוך אמור להעניק לבן חשיבוּת. כלומר: הוא אמור להיות גאה בחינוך שהוא מקבל” ולא להתבייש ממנו. אם הבן מתבייש מהדרך החינוכית של הוריו” צריכה להידלק אצלם נורת אזהרה. כאשר הבן איננו גאה בחינוך אלא מתבייש ממנו” רצוי לשקול לוותר על דרישות חינוכיות שאינן חיוניות. זו איננה כניעה לגחמותיו של הבן אלא חשיבה חינוכית הבוחנת את המכלול.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.