ואשה אחת (מלכים ב” פרק ד) – הפטרת וירא

הרב יואב אוריאל
בהפטרתנו מתוארת הבטחת אלישע לאישה השונמית כי תזכה להולדת בן באותו המועד לשנה אחרת” לאחר שבמשך שנים לא זכתה ללדת” ועל פי דרך הטבע היה הדבר בלתי אפשרי” בדומה לבשורה שנאמרה לאברהם ושרה על הולדת יצחק בפרשתנו.
מצויים בתנ”ך ניסים רבים” אולם לא הרבה פעמים מצינו כי ה’ עושה נס של הולדת חיים חדשים. נס הפותח את מעיין החיים ומנביע ממנו חיים חדשים במקום שהדבר נוגד את כל חוקי המציאות” מורה על מדרגה נשגבת של הנביא הזוכה לפלא זה שהוא מעין בריאה מחדש של האדם. במסכת תענית (ב” א) נאמר שמפתח הולדת חיים חדשים נמצא רק אצל הקב”ה בעצמו ולא נמסר לשליח” ואם כן נס שכזה הוא בעל מדרגה מרוממת במיוחד.
בשתי הפרשות הללו – של יצחק ובן השונמית – אנו פוגשים שתי בחינות שונות של קבלת חיים חדשים מן הקב”ה. אצל יצחק ניתנו חיים חדשים לשם קיום רצון ה’ בבן הנולד עצמו” שהרי מתחילת בחירת ה’ באברהם הוא הובטח שיקום ממנו זרע שינחל את הארץ. לעומת זאת בפרשת השונמית מפורש כי החיים החדשים ניתנו בעיקר לשם הטבה לאם הילד – לאישה השונמית על שהיטיבה לאלישע” ולא למען הבן הנולד עצמו. אילו היתה האישה נצרכת לטובה אחרת ולא ללידת בן” היתה זוכה לה” “וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי” אֲבָל בֵּן אֵין-לָהּ–וְאִישָׁהּ זָקֵן”.
בקריאת שתי הפרשות הללו בשבת זו אנו נפגשים עם השראת השכינה המיוחדת של ה’ על ישראל” אשר אינה כפופה בשום דרך לחוקי הטבע. ברצון ה’ להוליד נשמה חדשה או להיטיב לישראל הוא פותח להם את מעיין החיים” ובורא להם חיים חדשים.
אולם בכך אין די. בשתי הדמויות המופלאות הללו – יצחק ובן השונמית – מצינו שלא רק זכו להיוולד בניגוד לדרך הטבע” אלא שאף לאחר שהגיעו לשערי מוות זכו לחיות מחדש. יצחק קיבל חיים חדשים מן הקב”ה” לאחר שכבר נגזר דינו למות בעקידה” ובן השונמית התחיה על ידי אלישע לאחר שעל פי דרך הטבע כבר היה מת.
בפירוש המלבי”ם מתבאר על גודל הנס של החייאת בן השונמית מחדש: “כי אלישע כשבא לעשות את כל הגדולות אשר עשה בהשפעת השמן אשר באסוך” וריפוי הנזיד אשר בסיר” וריפוי המים” והצפת הברזל” לא נזכר בהם שהוצרך אל התפלה” אבל עשה בכח נבואתו מה שעשה והצליח” אמנם כשבא להחיות בן השונמית הוצרך אל התפלה כי החזרת הרוח החיוני לפגרים לא נמסר ביד שליח והוא רק מה’ לבדו”.
החיים החדשים שהוטבעו ביצחק ובבן השונמית אשר נולדו בניגוד לדרך הטבע” ניצחו בעצמתם אף את המוות.