חודש כסליו – נופל וקם

הרב חגי לונדין
בספר יצירה (פרק חמישי וראה פירוש הרמ”ק שם) מופיעה הקבלה מרתקת בין חודשי השנה לבין אותיות מסוימות מן הא”ב העברי. כל חודש והאות המיוחדת לו” כל חודש והמהות הרוחנית הייחודית שלו. ברשימה זו האות נ’ מופיעה בהתאמה לחודש חשוון ואילו חודש כסליו מוצמד דווקא לאות ס’. הגמרא במסכת ברכות (ד” ב) מגלה כי האות נ’ מבטאת ‘נפילה'” כרמוז בפסוק “נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל” ולכן דוד המלך לא מנה את האות נ’ במזמור “אשרי יושבי ביתך”; וממשיכה הגמרא שם: “אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח הקדש שנאמר ‘סומך ד’ לכל הנופלים'”. כלומר אם האות נ’ מבטאת נפילה הרי האות ס’ היא הסומכת את הנפילה” היא הרפואה הסועדת את אותה נפילה.
מהי ‘נפילה’ ומהי ‘סמיכה’? הנפילה האנושית היא במידה רבה תוצאה של ייאוש מן העולם הזה. החוקיות הקבועה של המציאות הטבעית” היות העולם החומרי גורם בלתי משתנה” חוזר על עצמו – יוצרים אצל האדם את התחושה שמה שהיה הוא שיהיה. אין חידוש” אין מהפכות” אין יכולת פריצה של מגבלות הטבע או בלשון הפילוסופיה היוונית: ‘העולם קדמון’ – קפוא” מתכתי” חסר תקווה. תחושות מעין אלה מביאות את האדם לחוסר מעש” לישנוניות ולקהות חושים. לכן אומרים חז”ל (מדרש רבה” בראשית יז): “תחילת מפלה – שינה”; השינה היא מצב של דעיכת הכוחות” ייאוש ונפילה. לעומת זאת” ישנו ביטוי נוסף בחז”ל (ברכות נז” ב): “חלום – אחד משישים (=בגימטריה ס’) מנבואה”. היינו גם בתוך השינה קיים מרכיב מסוים של נבואה. למרות שהאדם ישן ומתנתק מן העולם הזה מתוך ייאושו” נפגש הוא עם מימד אחר הקיים במציאות – נבואה” חזון” חלום! האדם מפנים כי במקביל לחוקיות היבשה של עולם החומר קיים גם רובד פנימי יותר; מהלך אלוהי שמוביל את העולם ליעדו – אל הטוב” אל האושר” אל פריצה מעבר למגבלות העולם הזה. רמז לדבר ניתן למצוא בעובדה שהאות ס’ מופיעה פעם ראשונה בתורה בפסוק: “וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן… הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה” (בראשית ב” יא). במילים אחרות: יש מימד רוחני הסובב אותנו (דבר המבוטא גם בצורה הגראפית של האות ס’); במקביל למציאות הגלויה מצוי אור המקיף אותה” המחיה אותה והסומך אותה גם בעת נפילתה.
בלילה” בעת השינה” בחושך – שולטת התפיסה היוונית. אומרים חז”ל (בראשית רבה ב” ד): “‘תוהו ובהו וחושך על פני תהום’; ‘חושך’ – זו מלכות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל”. יוון מבטאת את התפיסה החומרנית” הרואה בפילוסופיה האנושית ובגוף החומרי את חזות הכול” אידיאולוגיה הטוענת שאין בעולם דבר מלבד הסגידה לחוקיות הקבועה והקפואה של עולם הטבע. חודש חשוון עלול ליצור תחושות כאלה אצל האדם: חודש עגמומי” גשום” שגרה שוחקת; מה כבר ניתן לחדש? מה כבר יש בעולם מלבד מעגל חיים חדגוני ואפור? לכן” לאחר הנפילה של חודש חשוון – מגיעה הסמיכה של חודש כסליו. בחודש כסליו חל חג החנוכה ומסתלק החושך של יוון. בחודש כסליו מתגלה האור הסובב את מהלך ההיסטוריה” הסומך ונותן ביטחון לאדם. יש לשים לב כי למרות ששמות החודשים הינם בבליים במקורם” עובדת קליטתם בעם ישראל מאפשרת לדרוש אותם מבחינה פנימית; בהתאם לכך ניתן להבחין כי השורש כ.ס.ל בעברית משמעו – מבטח (“ד’ יהיה בכסלך”; “אם שמתי זהב כסלי” וכו’). לאמור” חודש כסליו הוא חודש הביטחון: ביטחון שהאור יגרש את האפלה” ביטחון שהפנים ינצח את החוץ” ביטחון שהערנות תחליף את הישנוניות – וביטחון שאנחנו נמצא את הכוחות לסלק את החושך שבתוכנו. ב(א)נו חושך לגרש. חודש טוב!