הנהגות חינוכיות של הגרש”ז אוירבך זצ”ל

כולנו מכירים את הרב שלמה זלמן אוירבך זצ”ל [= הגרשז”א] כאחד הפוסקים הבולטים בדור הקודם. רוּבנו מסתייעים בספר “שמירת שבת כהלכתה” המבוסס על פסקי הלכה של הגרשז”א. גם במצוות התלויות בארץ היה הגרשז”א מורה דרך לרבים לאחר שפרסם ספרים ומאמרים חשובים בעניינן. הגרשז”א היה גם מקובעי המדיניות ההלכתית בנושאי הלכה ורפואה. לכן” יצא שמו בכל העולם היהודי כאחד הפוסקים המובהקים של דורנו. פחות ידוע שהגרשז”א היה ראש ישיבה כ-45 שנה. הוא עמד בראש ישיבת “קול תורה” והרביץ בה תורה לתלמידים צעירים.
הגרשז”א הקדיש זמן רב לתפקידו כראש ישיבה” הן בהכנת השיעורים והן בשיחות לימודיות עם תלמידים. בצעירותו” הוציא ספרים אחדים. כניסתו לעול החינוך בישיבה דחתה את המשך הוצאת כתביו בכ-40 שנה! ועל כך אמר: “ידעתי שלימוד התלמידים ימנע ממני הוצאת ספרים נוספים” אבל תלמידים חשובים מספרים”.
למרות הפער העצום בתורה בינו לבין תלמידיו (הגרשז”א היה מ”גאוני הדור”)” וגם הפער בגיל” נהג הגרשז”א בסבלנות עם תלמידיו והאיר להם פנים. דיבורו היה בנחת עם חיוך רחב. בשיעוריו בגמרא” הוא עבר במתינות מעניין לעניין בביאור מהלך הסוגיה” ולא תפר את כל העניינים יחד לכדי מערכה אחת מורכבת ומסובכת. הוא העמיק בסוגיה אבל הקפיד על בהירות ופשטוּת על מנת שהתלמידים יצאו משיעוריו עם משנה ברורה. הוא ויתר במודע על הברק החיצוני לטובת הבהירות.
בהיותי תלמיד ישיבה” נסעתי כמה פעמים לישיבת “קול תורה” כדי להאזין לשיעורי הגרשז”א. זו היתה חוויה לימודית יוצאת דופן. הרגשתי שאני זוכה לשמוע תורת אמת ומסבירת פנים.
בישיבת “קול תורה” נהגו לערוך מבחנים תקופתיים לתלמידים. גם הגרשז”א היה בוחן באופן אישי את תלמידי הישיבה. מטרת המבחן לא היתה לבדוק את רמת הידע של התלמידים אלא לדרבן אותם לחזור על תלמודם ולהבין את הסוגיות. לכן” בשאלותיו לא חיפש הגרשז”א להכשיל את תלמידיו או להביך אותם” אלא להפך – הוא כיוון אותם לתשובה הנכונה. הוא התנגד לשאלות כעין חידון” כגון: “היכן נזכרת מילה מסוימת במשנה או בגמרא?”” והסביר: “זו קונקורדנציה” ואין לזה ערך של לימוד תורה”.
כאשר נשאל: מהי הדרך להצליח בחינוך” השיב: “זְכוֹר תמיד לְלמד באהבה. תמיד בימין מקרבת. רק לעתים רחוקות תשתמש בשמאל דוחה. די להראות לתלמידים פנים כועסות פעם בחודש שיֵּדעו שהרב מסוגל גם לכעוס. אבל גם אז באהבה… בסבלנות” בשימת לב”. וכך הדריך את בִתו לפני שיצאה לשדה החינוך: “אף פעם אל תענישי בעונש גופני. רק תביטי על התלמידה בעינייך” ותִווכחי לראות שהיא תהיה בסדר”.
כאשר נשאל האם טיול לילדי תלמוד תורה הם בגדר ביטול תורה או לא” השיב שבילדותו כשלמד בת”ת “עץ חיים”” הוציאו את התלמידים לטיולים ולא חששו שיש בכך ביטול תורה. והוסיף: כשילד יושב בבית וקורא עיתון ו”מטייל” בעולם עם העיניים” האין זה ביטול תורה?!
הגרשז”א תבע שלא לסלק תלמידים חלשים ממסגרת הלימודים. והמשיל משל: אם תפוח אחד בתוך ערימת תפוחים הוא קצת קטן או משונה משאר התפוחים” הוא איננו מקלקל את יתר התפוחים” ויש להשאיר אותו. אבל אם הוא רקוב ו”מְסכן” את האחרים” צריך למהר להוציאו. ביחס להדרכת חז”ל שאין מכניסים תלמיד שאינו הגון לבית המדרש” ביאר הגרשז”א שהיא מתייחסת לתלמיד בוגר ולא ילד הלומד בת”ת. אבל אם הוא מפריע לאחרים ללמוד” צריך להרחיקו מפני שהוא מזיק להם. לבית ספר – וכן לישיבה – יש אחריות כלפי יתר התלמידים. הגרשז”א התנגד ל”ישיבות למצוינים” שקולטות אך ורק תלמידים המצטיינים בכשרונותיהם ודוחות את היתר.
כשעלתה ההצעה לפתוח “כיתה עם מגמה תורנית” באחד התיכונים הדתיים” יש שהתנגדו כי הכיתה החדשה עלולה להתחרות עם הישיבה התיכונית המקומית ולפגוע בה. הדילמה הוצגה בפני הגרשז”א והוא הכריע שאין להימנע מפתיחת הכיתה התורנית בתיכון. נימוקו: “מעולם לא שמענו שמונעים לימוד תורה במקום אחד מפני שזה יחליש לימוד תורה במקום אחר. אם הישיבה התיכונית חוששת שהכיתה החדשה תמשוך אליה תלמידים” על הישיבה התיכונית להתאמץ להיות טובה יותר ולמשוך אליה את הטובים”.
ולסיום – סיפור מרתק. אישה אחת ששמעה הרצאות בחינוך החליטה שלא לשלוח את בנה לגן ילדים אלא לחנך אותו לבדה לתורה וליראת שמים עד גיל 6. היא פנתה לגרשז”א” שאף הוא לא עבר דרך גן ילדים” בתקווה שיתמוך בצעד שלה. הגרשז”א לא תמך. החינוך השתנה – כך אמר. כיום יש גני ילדים” ויש למצוא את הטוב ביותר עבור בנך. אבל ילד נורמלי צריך ללמוד להשתלב במסגרת” על מנת שלא יהיה חריג.
בכתיבת מאמר זה נעזרתי בספר “התורה המשמחת” של הרב יוסף אליהו” וברשימות של הרב נחום סטפנסקי.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – אתר – levavot.org.ilמאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.