האידיאולוגית הגבעונית וצמיחת גאולתנו (א)

האידיאולוגית הגבעונית וצמיחת גאולתנו (א)
בחודש האחרון נשפכו נהרות דיו ודמעות על עצורי דומא ומשפחותיהם” על התנהלות המחלקה היהודית בשב”כ וכו’. המאמר הנוכחי לא יעסוק בכך. הוא לא יעסוק במעורבים בפעילות “תג מחיר”” ואף לא יעסוק במעגל השני (שאינו שותף לפגיעה בחפים מפשע) – בגרעין הקשה של אלו שזכו לכינוי “נערי הגבעות” ותומכיהם. המאמר יתמקד במעגל השלישי” שהוא הרבה יותר רחב: בני נוער שאינם מתגוררים בגבעות ואינם משתייכים חברתית ל”נערי גבעות”” אבל מביטים בהערצה גדולה על נערי הגבעות” ולעיתים אף מקנאים בהם. מקנאים בהם על נאמנותם המוחלטת ל”תורה”” על עקשנותם וגבורתם” על “הליכתם עם האמת שלהם עד הסוף” מבלי לעגל פינות” על מסירותם ליישוב ארץ ישראל” על האומץ והתעוזה שלהם” על כך שאינם יראים מאף אחד ואינם מתכופפים בפני החוק ובפני אנשי החוק אלא רק בפני התורה (כפי שהם מבינים אותה).
במכתב שקיבלתי לפני שנים אחדות מ”נער גבעות” אחד” הוא תמה על שום מה מתנפלים עליו ועל חבריו ומטיחים בהם ביקורת חריפה” ומנגד מגלים סלחנות והכלה כלפי נערים בני גילו שחיים באורח חיים בורגני” מתירני ומסואב. הוא וחבריו מונחים רק על ידי אידיאלים ומוכנים לשלם על כך מחיר אישי. הם מתמסרים ליישוב ארץ ישראל” חיים בתת-תנאים” לעיתים ללא חשמל מסודר” סובלים מקור בחורף ומחום בקיץ – למען ארץ ישראל” עובדים קשה לפרנסתם בחקלאות וברעיית צאן. באותה שעה ממש” מרבית הנערים והנערות בני גילם משתעשעים באינטרנט” מתקשקשים בווטסאפ” מבלים שעות בפייסבוק וצופים בסדרות טלוויזיה תפלות” מעריצים כוכבי תכניות ריאליטי” רודפי תענוגות ומתירנות. חלק מהנוער אף מבקר בפאבים ושותה לשוכרה” מבלה את חופשותיו בחופי אילת והכנרת תוך שהוא מטמא את גופו ונפשו. במכתבו אלי” הוא מתרעם: מה לכם להלין דווקא עלי ועל חברי?!
דמותם של “נערי הגבעות” היא מושא הערכה והערצה בעיני קבוצה לא מבוטלת של בני נוער. היא מתייחסת אליהם כאל “אנשי אמת”” כאל אוהבי ארץ ישראל שאינם בושים מפני המלעיגים ואינם פוסחים על שני הסעיפים. אמנם קבוצת המעריצים איננה מזדהה עם פעילות “תג מחיר” ומסתייגת מפגיעה בחפים בפשע” אבל היא סופגת לתוכה את האידיאולוגיה הגבעונית ומאמצת חלקים ממנה. האידיאולוגיה הגבעונית מחלחלת בקרב בני הנוער בגיל ההתבגרות. בגיל זה” נוטים נערים ונערות למרוד במוסכמות ולחפש דרכים חדשות” לכן הם קשובים לקולות הבוקעים מהגבעות ומוקסמים מהם. הקולות האנטי-ממסדיים שובים את ליבם. רובם יתעשתו בחלוף גיל ההתבגרות הסוער” ויעצבו את השקפת עולמם בישיבה” במכינה או במדרשה” וינטשו את האידיאולוגיה הגבעונית. אבל קבוצה קטנה תמשיך לדבוק בה.
אכן” אי אפשר להתכחש לברק ולעוצמה שקיימת בהשקפת העולם הגבעונית – אהבת ארץ ישראל ללא גבול” מוּכנוּת לחיות על פי התורה ללא פשרות והנחות כלשהן” להט חלוצי” פשטוּת ותעוזה. יחד עם זה” קיימים בה גם כשלים רוחניים חמורים מאוד” בבחינת: כוונתם רצויה” אבל חלק ממעשיהם – כולל נתח מהשקפת עולמם – איננו רצוי. בני הנוער במעגל השלישי קולטים בתוכם גם את החלקים הפחות טובים של אידיאולוגיה זו. לכן” המענה החינוכי מתחיל בהתמודדות עם האידיאולוגיה הגבעונית” במיוּן בין חלקיה החיוביים לבין חלקיה הבעייתיים. השלב הבא הוא חיזוק האמונות הבסיסיות שהתערערו בעקבות המפגש של בני הנוער עם האידיאולוגיה הגבעונית.
להלן נסקור מספר עקרונות רוחניים ומעשיים שצריכים לימוד ובירור” בבחינת: דברי תורה צריכים חיזוק.
א. בשיעוריו” היה מו”ר הרב צבי יהודה זצ”ל משנן וחוזר ומשנן שגאולתנו מופיעה קמעא-קמעא. הוא חזר על כך מאות פעמים. כתלמיד צעיר לא הבנתי מדוע הרב איננו סומך על הבנתנו וזיכרוננו” וחוזר שוב ושוב על אותו מסר” שהגאולה באה קמעא-קמעא. רק ברבות הימים” כאשר הייתי עד לעיכובים ולנסיגות בצמיחת גאולתנו וכמעט התפוצצתי בתוכי מרוב כאב וייאוש” הבנתי עד כמה החזרות היו נחוצות להטמיע בי את היכולת לסבול את קצב צמיחת הגאולה – קמעא-קמעא.
בני הנוער – ובראשם נערי הגבעות – מבקשים להאיץ את תהליכי הגאולה ויישוב הארץ וסבורים שזה אפשרי. הם מאמינים שלחיצה חזקה על דוושת המהירות של רכבת הגאולה” תגרום לה לנוע מהר יותר. אם רכבת הגאולה איננה מגיבה ללחיצה” אזי נדרשת לחיצה חזקה יותר. מי שסבור כך יתקשה להתאפק ולא ללחוץ חזק.
אבל מו”ר הרב צבי יהודה זצ”ל לימד אותנו שצריך סבלנות” ואפילו הרבה סבלנות בגאולתנו. צריך לחוש את דופק הגאולה” מתי הדופק מהיר ומתי הדופק איטי” ולהתאים את עצמנו לקצב צמיחת הגאולה. לפעמים” הגאולה היא “בעיתה” ולפעמים “אחישנה”” ולפעמים היא שילוב של שתיהן (“אחישנה” בתוך ה”בעיתה”). אם דופק הגאולה הוא איטי” וכלל ישראל מתנהל לאיטו” אין בכוחם של יחידים להאיץ את התהליכים. נדרשים איפוק וצעידה מתונה” על פי קצב המציאות. זה מתסכל” ועל כך היה הרב רגיל לומר שבדור של גאולה צריך עצבים של ברזל.
“עצבים של ברזל” והתחשבות בקצב של המציאות – זה לא הצד החזק אצל בני הנוער. הם מאמינים שאפשר לכופף את המציאות” שאין דבר שעומד בפני הרצון שלהם ושבכוחה של מסירות הנפש של כל יחיד ויחיד לחולל פלאים ולפתוח את שערי הגאולה. הם מסתערים על המציאות במטרה להאיץ בה את תהליכי השינוי” אבל המציאות היא קשוחה ועקשנית והם מתנפצים עליה.
על כך ומשום כך היה מו”ר משנן וחוזר ומשנן שהגאולה באה קמעא-קמעא. (המשך בשבוע הבא)
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.