שלח עמי – ויעבדוני

לוחמי חירות בכל הדורות הלכו לאורה של יציאת מצרים. כך היה במאבקם של הכושים לביטול העבדות בארה”ב וכך היה במאבקם של יהודי בריה”מ לשוב לארצם” כשהם נושאים את השלטים: “שלח את עמי” אולם ביטוי זה לא מופיע בצורתו זו אף לא פעם אחת. תמיד הוא נצמד להמשך: “שלח את עמי – ויעבדוני”” או “שלח את עמי – ויחוגו לי במדבר”.
יציאת מצרים איננה יציאה לחופש במובן המקובל של העדר כל מחויבות לסמכות הנמצאת מעליך. יציאת מצרים איננה אלא “החלפת בוס”. עד כה – “עבדים היינו לפרעה במצרים”” ומכאן ואילך “כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים”. השעבוד למצרים הוא פסול” לא מפני שהוא שולל את “חוק יסוד כבוד האדם וחירותו” ולא משום שהוא שולל את זכותו של העבד לעשות ככל העולה על רוחו” אלא מפני שהוא שולל את יכולתו של האדם מישראל לממש את היותו עבד ה’.
זוהי אחת המשמעויות העמוקות של עבדות מצרים. לא לשווא שם הקב”ה את עמו בחירו להיות עבד בבית העבדים של מצרים” ולא לחינם ציווה לזכור – לא רק את הגאולה” על ידי אכילת המצה” אלא גם את העבדות” על ידי אכילת המרור. אמנם ישנה שאיפה לכך שכל אדם מישראל יעשה את הטוב מתוך הזדהות פנימית מלאה עם רצונו של הקב”ה הטבוע בנשמתו – עבודת בן חורין; אולם עוד ארוכה הדרך לכך. וכך כותב מרן הרב קוק זצ”ל בביאורו להגדה של פסח (עולת ראי”ה ב” רפח-רפט):
ישנם סיגים שנדבקו בנו” והם אינם נותנים לטבע הטהור הישראלי לצאת אל הפועל. על כן מצדם הננו צריכים לקבל ג”כ את העבדות הנעימה” עבודת עבד לד’ א-להי ישראל” “יוצרי מבטן לעבד לו” (ישעיה מט” ה)” שזה הכשרון קנינו גם כן בעבדות של מצרים.
אכן קשה ומרה היתה העבדות תחת יד הנוגש המצרי. אולם “רכוש גדול” בא לנו עמה:
אחרי שיסורו מאתנו כל הצדדים הרעים של העבדות יישאר לנו הצד היפה שבו” שעל ידו יוכל האדם באהבה לסבול גם כן מה שהוא נגד רצונו ונטייתו” שהוא יסוד המרור” לקבל באהבה את מרירת החיים” כשיודע שיש לפניו מטרה עליונה ונעלה מוסרית.
האלטרנטיבה לעבדות מצרים איננה חופש שיעשה בו האדם ככל העולה על רוחו. חופש כזה אינו אלא אשליה של חירות. שהרי מניין בא “כל העולה על רוחו”? – מכל הרוחות הנושבות בעולם. ללא מחויבות למקור ערכים ברור ויציב” נעשה האדם כעלה נידף מפני כל רוח תרבותית וכל אופנה מצויה. חופש מוחלט מכל מחויבות לגורם אחר ומכל השפעה חיצונית אינו מצוי כלל בעולמנו זה. על כן באה יציאת מצרים ללמדנו כי טוב לנו עבוד את ה’ א-להינו מעבוד את מצרים – הן מצרים כיישות מדינית משעבדת” והן כל המְצָרים האחרים אשר העולם הזה מלא בהם ואישיותו של כל אדם משתעבדת להם.
והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים” והצלתי אתכם מעבודתם” וגאלתי אתכם…
ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-להים” וידעתם כי אני ה’ א-להיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים.