כשמאמינים באדם” בכוחותיו הטהורים והישרים – הוא יתיישר מעצמו.
אמא אמרה שהיא כועסת עלי. אני באתי מהגן וטיפסתי על השולחן. אני יודע שלא מטפסים על השולחן. רק אוכלים. גם מברכים. אני יודע שאמא ואבא לא מסכימים שאני אטפס על השולחן. ובכל זאת” בלי שארצה הרגליים שלי מטפסות לשם תמיד” אני מרגיש גדול כמו אבא ואמא. אני אפילו יותר גבוה מהם. אבא ואמא מיד מורידים אותי. רק אומרים לי שעל שולחן לא מטפסים. אז אני הולך ומשחק עם האחים שלי.
פתאום עולה לי רעיון מבריק. אני רץ לארון” מוציא את הקמח ומפזר אותו על הרצפה” קורא לאחים שלי. הרצפה לבנה והידיים מחליקות על הקמח. איזה כיף! אמא נכנסת למטבח. אמא אומרת לי: לא מפזרים מצרכים על הרצפה. אני יודע שלא מפזרים מצרכים על הרצפה. אני יודע שאמא ואבא קנו אותם” ואמא מבשלת. אמא מתכופפת ומנקה. ואני רואה עכשיו גם שאמא שלי מתעייפת כשהיא מנקה את הלכלוך שאני עשיתי” אז אני פתאום כל כך רוצה לעזור לה” לוקח את המטלית ומתחיל לנקות. אמא מחייכת אלי. אמא שמחה שאני עוזר לה. ואני שמח שאמא שמחה. מחר אשתדל לא לפזר את המצרכים.
אני חוזר מהגן. לא רוצה לאכול ארוחת צהריים. רוצה ארטיק. אמא אומרת” ארטיק” רק אחרי האוכל. אני רוצה עכשיו. אמא לא מסכימה” אני צורח” ואני רואה שלאמא עצוב שאני עצוב. אבל אני רוצה את הארטיק. אמא אומרת לי שאם אוכל ארטיק לא אוכל לאכול את האוכל. לא רוצה ארוחת צהרים! רוצה ארטיק! צורח חזק. אמא מסתכלת עלי ואומרת לי שלא כדאי לי” ולכן היא לא תיתן לי בשום אופן. רק אחרי האוכל. אני שוכב על הרצפה ובועט בכסא” וצורח” אני כבר לא יכול להפסיק. אני רוצה ארטיק” עכשיו. אחי הקטן מתקרב ואני נותן לו מכה עם הרגל” הוא נופל ובוכה. אני רואה שהעיניים של אמא נהיו פתאום קצת עצובות” היא אומרת לי” להיכנס לחדר” ולהירגע” אבל אני לא יכול כבר להירגע. הבכי לא מפסיק לי” ואני צורח בחדר. אמא” אַי” אמא כואב לי. קיבלתי מכה. אמא מיד נכנסת לחדר. אמא דואגת לי כל כך: או” ילד יקר שלי” איפה קיבלת מכה? אני מצביע על הרגל ואמא מחבקת אותי” ומרגיעה אותי” ואני פתאום כבר לא זוכר למה בכלל התחלתי לבכות. שכחתי” וגם אמא שכחה. טוב לי החיבוק של אמא. אמא אוהבת אותי כל כך. ופתאום היא אומרת לי” אתה בטח רעב” בוא לאכול ואחר כך” אתן לך ארטיק. אני פתאום מרגיש שאני באמת רעב מאד” כי לא אכלתי מהבוקר. ופתאום אני גם לא כל כך רוצה ארטיק” כי אני יודע שאמא קנתה אותו לשבת…
כשאבא בא מהעבודה” אמא אמרה לו שאני ילד מקסים” והיא כל כך שמחה שיש לה אותי. אז אבא אמר שגם הוא שמח. וגם אני הרגשתי כל כך שמח.
