תורת משה ותרבות הקומיקס

האם טוב הדבר שהתורה מוגשת לילדים כקומיקס” איורים וסרטים מצוירים? האם נוצר על ידם רושם חינוכי ערכי? האם יש בזה סכנות? העיקרון שיתברר נכון גם לגבי סרטים” סדרות והצגות” אך נתמקד ב’מצוירים’.
יש שיאמרו” שהציורים ממחישים את אירועי התנ”ך” בצורה צבעונית המתאימה לילדי הדור” המוקפים ממילא בגירויים חזותיים מכל עבר. באופן הזה קל לקרב אליהם את תוכן הסיפור” והמציאות מוכיחה שהם אוהבים ושקועים בזה מעצמם.
יתכן” אך בד בבד עלולה להתרחש גם פגיעה רוחנית כמעט בלתי הפיכה” בבחינת ‘שבשתא כיוון דעל על’ (ב”ב כא א)” כלומר” שיבוש” כיוון שנכנס – השתרש וקשה להוציאו” וזאת מכמה סיבות:
א. הדמויות והאירועים התנכ”יים שאמורים להתגדל עם ההתפתחות הרוחנית של האדם” מחמת ‘חזקת מרא קמא'” שתפסו בדמיון הילד כציורים בעלי אופי ילדותי” עלולים להישאר כך לעולם. אם לא נעשית עבודה מודעת להסירם” יתכן שגם אדם מבוגר” כל אימת שחושב על קריעת ים סוף למשל” לעיני רוחו מצטייר זיכרון קומץ גמדים מחייכים” החוצים שלולית מים. קשה לצייר באמת את כל הפרטים המתוארים בפסוקים ובמדרשים” להעביר את גודל ורוממות המעמדים נוראי ההוד” את השראת השכינה” וביחד” למצוא חן בצבעים עליזים בעיני הילדים. על משהו חייב הצייר לוותר. אחר כך” כשהנער גדל” התנ”ך עלול להיתפס כאוסף סיפורים ילדותיים” וממילא מאבד מכובד משקלו כמדריך האלוהי המוחלט” ולדבר תוצאות מרחיקות לכת.
ב. כל ציור הוא גם פרשנות. כידוע” פרשן תנ”ך צריך שיהיה תלמיד חכם גדול מאוד” בעל רוח הקודש ונאמן לחז”ל. בפרשנות המסורתית כידוע” אין ציורים” והציור כפירוש” צריך להוסיף לכנסת ישראל רק אומץ ואמת. אך לדאבוננו” לעיתים רבות יש סילוף כתוצאה מהשפעה נוצרית אלילית” כאומנות הגסה” המעטרת את כנסיות הוותיקן” ההופכת את כתבי הקודש למדרש טעות ואליל” או הגשמות ושיבושים של עמי ארצות הנעשים בתמימות” אך מזיקים מאוד. באחד העלונים צויר סולם יעקב” עליו עולים מלאכים בעלי כנפיים ככנפי היונה. זוהי יחסית דוגמא עדינה לעיוות אפשרי.
ג. לפעמים הציור אינו יפה. באחד הספרים צויר אברהם אבינו כמעיין גמד בעל אף ענק. הילד אינו מפריד בין הציור לדמות” ועל כן מתגמד לו” ביחס ישר עם חוסר כישרון הצייר” ‘עמודו של עולם’. כשילד נפגש עם ציור של שלמה המלך הדומה לנסיך גרמני” עם אף אדום וכועס” מפתחת אצלו חוסר הזדהות עם עוד דמות שממנה הוא אמור לשאוב הדרכה ודוגמה” ונפגמת ממילא השאיפה האמונית של “מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי” (תד”א כ”ה)” וזאת כתוצאה מרשלנות הצייר” או חמור מזה” בצורה מכוונת. ככלל” ציורים ככל אומנות” מציאת החן בהם” היא עניין של טעם” והילד עלול למצוא עצמו מנותק רגשית ממעמד תנ”כי עליון בשל זרות סגנון הצייר. כך מתהפכים הערכים” והאתיקה נופלת בשבי האסתטיקה.
ד. לא כל סיטואציה צריך לצייר על דף. ממילא הדמיון שלנו מצייר ציורים ביצירתיות” כרוחב עולם מושגיו ומצבו של האדם בשעה ששומע או קורא סיפור. טוב ונכון להשאיר את הדמיון פתוח ומשוחרר ליצירותיו הפנימיות המזדככות” כבעל מעוף רוחני אישי. ציור מבחוץ עלול לכבול ולהכריח להיצמד לתווי דמיון הצייר.
ה. לרוב” אין במפגש החושני עם ציורי התורה העמקה או פיתוח כישרון” אלא פגישה מיידית נטולת עמל עם הפרשנות” ובצידה החיצוני בלבד. כמו כן” מתרחשת הנמכה של התורה ל’גובה עיניו’ של הילד” במקום לרוממו לגובהה השמימי של התורה” על פי יכולת השגתו.
“כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח” (הגדה של פסח)” ‘לספר’ אמרו חז”ל” ולא הזכירו ‘לצייר’. ובכלל” לא מצאנו שניתנה או הועברה התורה בציורים” אלא במילים דווקא. יזכנו ה’ יתברך לגדל את ילדי ישראל הקדושים בדרכי אבות” מתוך טהרה המאפשרת את חשיפת זוהר נשמותיהן היקרות” הפקודות בידנו.
האלבום ‘צור לבבי’ של ‘גן רוה'” פרויקט מוזיקלי חדש של המחבר
להאזנה/ רכישה www.Gan-raveh.co.il