צְבָא הַמָּרוֹם

צְבָא הַמָּרוֹם. לפ’ בשלח/ הרב זיו רוה
חז”ל” במדרש תנחומא” מרוממים אותנו למבט האמיתי” העליון והפנימי” ביחס לאחת מ’הסוגיות הבוערות’ ביותר הנוגעות לימינו.
המבט המצוי כיום שחדר עמוק למערכת הפוליטית” התקשורתית” ולהלך החשיבה האקדמאי” מתייחס אל אומה כאל אוסף של פרטים בלתי קשורים במהות אלא בחיצוניות בלבד” כנחלה” שפה” תרבות וכד’. לפי הסתכלות זו” כל יחיד פועל לפי השקפת עולמו וממילא מהתנהגות הפרט” אין אתה יכול לדון דבר על כלל האומה. לדוגמא” מחבל המבצע פיגוע” אין הוא מלמד אלא על רשעותו הפרטית” או לכל היותר על השקפת הארגון שבשמו פעל. אך הנחת היסוד היא ששאר עמו אינם שותפים לזממו” חפים מפשע” גם אם הדבר חוזר פעמים רבות. וכן במלחמה” עיקר המאמץ הוא למגר את ‘ריכוזי המחבלים’ תוך מיעוט פגיעה באזרחים ‘חפים מפשע’. גם התקווה שמנהיג ממדינות העולם יוחלף” ובעקבות כך ישתנה היחס כלפי ישראל לטובה באופן מהותי לאורך ימים” שורשה בהנחה שהפרט שעלה לשלטון הוא מקור ההתנהלות.
התפשטות מבט זה” שורשה בהשקפה המטריאליסטית ובטשטוש של העולם הרוחני פרי הנצרות” שמחקה וציירה קווים להנאתה בדמיון עשיר” אך רחוקים מאד מהסדרים האלוהיים האמיתיים. אופן הסתכלות זה” הוא בדיוק הפוך משל הנביאים וחז”ל” המביטים על אומה בתור כלל” שכוח שמימי מלאכי המכונה ‘שר של אומה'” הוא האופי השורשי ה’צובע’ את כל אנשיה ודורותיה” הוא הדוחף את מעשיה” מנהיגיה” ולמעלה מן הכל” את יחסה אל ישראל. לכן כתוב בשירת הים” “אָשִׁירָה לה’ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם” (שמות טו) – “וְכִי סוּס אֶחָד הָיָה? אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם” הֲרֵי כָּל הַגּוֹיִם לְפָנָיו כְּסוּס וְרֶכֶב אֶחָד. ‘רָמָה בַיָּם'” שֶׁרָאוּ שָׂרָהּ שֶׁל מִצְרַיִם נוֹפֵל” (מד’ תנחומא טז). לפי חז”ל שרהּ של מצרים הוא ‘הרוכב על הסוס'” כלומר” על האומה המצרית. וכן “אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָאֻמּוֹת לֶעָתִיד לָבֹא עַד שֶׁנִּפְרַע מִשָּׂרֵיהֶם תְּחִלָּה” שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה’ עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה (ישעיה כד). וְכֵן: כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי” וְאַחַר כָּךְ הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד” (שם לד).
שמא יאמר אדם שמבט ‘השורשים הרוחניים’ מכליל מדי. נאמר לו” כי אכן מצויים מיעוט של יוצאים מן הכלל” צדיקים הבוחלים במעשי אומתם הרשעית” פורשים ממנה” ולעיתים אף מצטרפים אל האומה הישראלית” כגון בתיה” “וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר”” לִרְחֹץ מִגִּלּוּלֵי בֵּית אָבִיהָ (שמ”ר)” שהלכה להתגייר (בעל הטורים). וכן אונקלוס הגר הרומאי” שהיה בן אחות טיטוס. אך אדם” שאינו מסלק עצמו מאומה המתנהגת ברשעות” ללא ספק בבחירתו הוא חלק ממנה” אופייה הרוחני זורם בעורקיו” ואינו חף מפשעיה.
במדרש מובאת לכך ראיה” שהרי מניין היו לפרעה סוסים לרדוף אחר ישראל” והלא מתו בדבר ובברד? “אִם תֹּאמַר מִשֶּׁל מִצְרַיִם” וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: “וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרַיִם” (שמות ט” ו). אִם תֹּאמַר מִשֶּׁל פַּרְעֹה” וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר “הִנֵּה יַד ה’ הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד”. אִם תֹּאמַר מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל” וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר “וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ וְגוֹ'”. אֶלָּא מִשֶּׁל “הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה’ מֵעַבְדֵי פַרְעֹה” אשר “הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים”” מפני הברד (שמות ט” כ). הֲרֵי לָמַדְנוּ” שֶׁהַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה'” הֵם הָיוּ תַּקָּלָה לְיִשְׂרָאֵל. מִכָּאן אָמְרוּ: טוֹב שֶׁבְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֹג” טוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים רַצֵּץ אֶת מֹחוֹ”. נמצאנו למדים כי גם מי שנראה לנו טוב ותמים” אין זה אלא מכדאיות זמנית ולמראית עין” אך ביום מן הימים תיחשף נאמנותו לטבע אומתו השורשי.
רק בישראל” השורש הרוחני הכולל” ספוג באור ומוסר אלוהי. “עצמות החפץ של היות טוב לכל” בלא שום הגבלה בעולם כלל” בין בכמות הניטבים ובין באיכותו של הטוב” זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל. זאת היא ירושתה ונחלת אבותיה… כנסת ישראל בעומק חפצה איננה מחולקת מהאלהות כלל” היא מלבשת את האלהות המתגלה שבעולם הכללי” וחפצה בהויתה את החפץ האלהי של “טוב ד’ לכל ורחמיו על כל מעשיו”” (אורות ישראל א” ד). זו הסיבה שרשעי ישראל הם יוצאי הדופן” ומכונים בחז”ל ‘פושעי ישראל'” ובאוה”ע יוצאי הדופן מכונים ‘חסידי אוה”ע’ (שיחות הרצי”ה).
האלבום ‘צור לבבי’ של ‘גן רוה'” פרוייקט מוזיקלי חדש של המחבר
להאזנה/ רכישה www.Gan-raveh.co.il