צייר לי עץ

‘כי האדם עץ השדה’ (דברים כ” יט). כל פרטי האישיות של האדם מופיעים בציור של העץ. כמו שהאדם מתפתח תמיד” לאט לאט” כך אף העץ. השורשים הם עומק האישיות שלו” הגזע” שבו חרוטים האירועים שעברו עליו” בין אם היו נעימים ובין טראומות. הנוף – הענפים” הפרחים” הפירות – דרכם ניתן לראות את הנפח הרגשי” השכלי והציורי שלו. עלינו להביט בעץ וללמוד על האדם או להביט באדם וללמוד על העץ. לראות את העץ כשהענפים מופנים כלפי מעלה הריהו כמו האדם המתפלל” לראות את השורשים העמוקים” לפעמים כגודל הענפים” ולזכור שאתה לא רק כפי שאתה נראה אלא אתה גם תוצאה של שרשרת הדורות שהביאו אותך עד הנה.
העץ המצויר עשוי לבטא עולמות שלמים הכמוסים בלא-מודע של האדם. כל חטא למשל שהאדם נפל אליו” ניכר בציור שלו” שכן הוא נהפך לחרדה חרוטה בבשרו שלו. הציור של העץ יעזור לאדם לדעת על מה עליו לעבוד. התשובה הרגשית” הנפשית והציורית” הן אלה שיתקנו את ציור העץ. ואז ‘החרדה עצמה מתהפכת לביטחון ואומץ לבב’ כותב הראי”ה קוק” ומסביר ש’הרושם של החרדה הבא מצד החטא אפשר להכירו” בין בשרטוטי הפנים” בין בתנועות” בין בקול” בין בהנהגה” בין בכתב יד” בין בסגנון הלשון בדיבור” וביותר בכתיבה בהרצאת הרעיונות וסידורים’. (אורות התשובה” ח” יג” הראי”ה קוק).
בט”ו בשבט אנחנו מתחברים חזרה לבחינת עץ שבתוכנו” נזכרים שיש לנו טבעיות שמוכנה לצמוח מחדש. הכל בסבלנות” על ידי השקיית המים של התורה וקרני אור השמש של התפילה. ונאחל זה לזה שנה טובה” שנזכה לחזור לגן שבו אכלנו מעץ החיים וחיינו לעולם. שנזכה השנה להתחבר עמוק יותר לציור העץ שבתוכנו…