ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


זכירה

הרב דוד לנדאו

כמה פעמים מופיעה בתורה המילה: "זכור"! למשל: זכור מרים! זכור עמלק! ועוד זכירות. הפך הזכירה הוא שכחה. יש פסוק בתהילים: "גוים שכחי אלהים" . הם מטומטמים, שקרנים. אנחנו, ברוך ד', לא כן. נתברכנו ב"אתם הדבקים בד' אלהיכם חיים כולכם היום" . מתוך דבקות יש זכירה. שכחה היא ניתוק הזכירה, ניתוק המחשבה. זכירה היא שייכות, דבקות.
ברוב דברי הספר הזה - מסילת ישרים - נמצאים דברים אשר ביסודם הם ברורים ומפורסמים. אם הם כל כך ברורים, שלמים ומפורסמים, למה צריך לדבר עליהם? דווקא משום כך יש צורך! כשאין מדברים, אז הם מסתלפים, מזדייפים ומשתבשים, וכל מיני צרות נמשכות מכך, גם צרות באמונה, עד כדי כפירה - הפך האמונה. "אֶלָּא שֶׁכְּפִי רוֹב פִּרְסוּמָם, וּכְנֶגֶד מַה שֶּׁאֲמִתָּתָם" - של אותם דברים המאוד יסודיים - "גְּלוּיָה לַכֹּל, כָּךְ הַהֶעְלֵם מֵהֶם מָצוּי מְאֹד וְהַשִּׁכְחָה רַבָּה" . זו הגדרת התוכן של סוג ספרים זה: הזכרה, העמקה והעלאה מתהום הנשייה והשכחה של דברים יסודיים אלמנטריים.
"עַל כֵּן אֵין הַתּוֹעֶלֶת הַנִּלְקָט מִזֶּה הַסֵּפֶר יוֹצֵא מִן הַקְּרִיאָה בוֹ פַּעַם אֶחָת", אלא יש לחזור עליו עוד ועוד. כך הוא בתורה כולה ובדברי חז"ל. לפעמים חוזרים על הגמרא, פעמיים, שלוש, ארבע, חמש פעמים. אבל דרך קדושת חז"ל היא לחזור כהנה וכהנה עשרות פעמים, ארבעים פעם ומאה פעמים ואחת. גם הספר שלנו שייך לסוג דברים כאלה. כמובן, אי אפשר לקבוע גבולות: עשר פעמים, ארבעים פעמים או מאה פעמים ואחת. אבל, בכלל, החזרה היא עניין חיוני והכרחי. יש מושג - שהוא שמו של הפרק הנוסף לפרקי אבות: "קניין תורה", קניין הנפש, קניין פסיכולוגי במציאות האדם. תורה היא "דברי אלוהים חיים", חיוניות. כאשר אדם חוזר על הדברים שהוא לומד עוד פעם ועוד פעם, הוא יודע אותם וקונה אותם. "עַל כֵּן אֵין הַתּוֹעֶלֶת הַנִּלְקָט מִזֶּה הַסֵּפֶר יוֹצֵא מִן הַקְּרִיאָה בוֹ פַּעַם אֶחָת". יש קפידא שלא תהיה סתם קריאה, אלא יש לחזור עוד ועוד על אותם דברי תורה היותר פשוטים שהם נוגעים ליסודי המציאות והחיים.
אתה חושב שתמצא איזה חידוש, תקרא, תבין ותקנה, ובכך נגמר העניין? לא כך תצא "הַתּוֹעֶלֶת הַנִּלְקָט מִזֶּה הַסֵּפֶר" להדרכת החיים. אתה חושב למצוא כאן חידושים? לא תמצא כאן הרבה חידושים, ואל תבוא אלי בתביעות ובטענות! "כִּי כְּבָר אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמְצָא הַקּוֹרֵא בְשִׂכְלוֹ חִדּוּשִׁים אַחַר קְרִיאָתוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ בוֹ לִפְנֵי קְרִיאָתוֹ, אֶלָּא מְעָט". "אֲבָל הַתּוֹעֶלֶת" - שהרי הספר נכתב לשם איזו תועלת - "יוֹצֵא מִן הַחֲזָרָה עָלָיו וְהַהַתְמָדָה. כִּי יִזָּכְרוּ לוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַנִּשְׁכָּחִים מִבְּנֵי הָאָדָם בַּטֶבַע, וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ חוֹבָתוֹ אֲשֶׁר הוּא מִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה". לפרק הראשון של הספר יש כותרת: "בביאור כלל חובת האדם בעולמו". על פי רוב אין שמים לב. כאן מופיע בירור החשבון .

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: