ד”ר מיכאל אבולעפיה
לחנך מתוך הודיה בגודל שלך
“מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ” (ישעיהו מט” יז). יש סרטון שעובר במסכים שלנו לאחרונה ומספר על אנשי שמאל אנרכיסטיים שעוסקים בלהסית ולעורר את הפלסטינאים מידי יום ששי להפגין באלימות וככה “זכו” לפצוע וגם קשה שוטרים” חיילים ואזרחים… מזעזע… ויותר מזעזע זו האדישות שמרדימה אותנו… קל לנו יותר לפעמים לעסוק בנוער שוליים של הגבעות ולהרגיש שבזה טיפלנו בבעיה אבל העניין הוא שמדובר בנוער מתוסכל” מאוכזב” וממורמר ואין אנחנו שומעים מי שמדבר על שורש התופעה. אולי ננסה לעסוק בשורש המצוקה גם שלנו…
יש בנפש כוח של הודיה” להודות על הטוב” לראות מתחת לכל פרט” אפילו קטן ביותר” את האור הגדול של ישועת ה’. הכוח הזה נקרא “הוד”. אם הוא לא בשימוש הוא דומה לשריר שמתנוון ואז יוצא כוח של השחתה עצמית” הרס עצמי” שנאה עצמית וכד'” “וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית וְלֹא עָצַרְתִּ כוח” (דניאל י” י). אם אין התלהבות בעד הטוב עלולה להופיע אדישות נגד המציאות כמו “כל המרחם על האכזרים סופו להתאכזר על הרחמנים” (תנחומא מצורע א). אם אין התלהבות והתעוררות לגאולה עלולה להיווצר חולשה עצמית ומדינית.
גם בתוך ביתנו אין חינוך ילדים אלא מתוך הבטה פנימה אל המציאות ואהבת המציאות של הילד ובן הזוג. כלומר העבודה מתחילה באהבה עצמית ובהבנה שה’ עשה אותנו אנשים גדולים ולהודות על כך. אנחנו יכולים להתבכיין ולומר “צריך להחליף שלטון” או “בן הזוג שלי…” אבל האמת היא שזה אינו נכון. עלי לבחור להודות על היש” לאהוב את היש” שאם לא כן עלול להופיע כוח של הרס עצמי ושנאה עצמית. להכיר במדרגתי מתוך זה שאני שייך לדור גדול: “ישנם צדיקים כאלה שנופלים ממדרגתם רק בשביל מה שאינם מאמינים בכוח קדושת עצמם” והתשובה שלהם צריכה להיות להגביה ליבם מאוד בדרכי ה’.” (הראי”ה קוק” פנקס ד” 27).
“כך ההתעוררות לגאולה” היא פקיחת עיניים לקלוט את המציאות בה אנו חיים” שהיא מציאות של גאולה המחדשת ימינו כקדם. ואורות עצומים ממשמשים ובאים בה. כל עוד אנו מביטים על מציאות ההווה ורואים בו רק את החסרונות” מתאוננים עליה ורק ממתינים לעתיד הטוב” עדות היא שלא התעוררנו”. (טללי חיים”קיצור הקיצו ורננו” הרב חיים כהן שליטא “החלבן”)
