אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת? הרב זיו רוה
אף שרבים מתייחסים אל הדמוקרטיה כאל ‘פרה קדושה'” האמת היא שאין בה קדושה. יתרונות וחסרונות לה ככל שיטה שאינה אלוהית. עם התקדמות והתעמקות תהליך הגאולה” נראה שחסרונותיה הם בבחינת ‘הֶעדר הקודם להוויה'” הוויה חדשה שתעטר במקומה את מדינתנו האהובה” יסוד כיסא ה’ בעולם.
הדמוקרטיה חורטת על דגלה התנהלות ע”פ הצבעת הרוב” וכשיטת ממשל מאפשרת לאזרחים להשפיע על המדיניות הציבורית בהצבעה בבחירות. כל אזרח הוא בר השפעה” בעל זכויות” ורצון רוב הציבור מתבטא במדיניות. יש קושי מובנה ברור בשימוש באופן גורף בשיטה” כי במקום שיש הדרכה של התורה אין כל צורך בהצבעה. הצבעת הרוב” במקום ‘דבר ה'” היא בבחינת “לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי”. שאיפתנו הישראלית היא “לנהל ממלכתנו על יסודות הטוב החכמה” היושר וההארה האלוקית הברורה” (אורות המלחמה ג)” ולא ע”פ הרוב.
מאידך” יש שהתורה עצמה מדריכה להכריע על פי הרוב (בשמות כג ב): “לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת”. יש להבין את האיזון בין שתי ההדרכות “אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת” ו”לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת”” אך לעולם אין בהן יציאה מ’גבולות הגזרה’ של התורה. אלו הוראות לדיינים בפסיקת הדין” וגם הדרכות כלליות: “אפילו ראית רבים מבני אדם שאין נוהגים כשורה לא תהיה עמהם” (רבנו בחיי). לא כל דעה או מעשה הם לגיטימיים” ואם רבים יתמכו בהחלטה בניגוד לתורה” “קשר רשעים הוא וקשר רשעים אינו מן המנין” (סנהדרין כו.).
הרב קוק מציין תנאים להתנהלות ע”פ רוב (עין איה ב”ב פ”ו טז):
א. שהרבים שמעו כל דברי החולקים. אבל שלא במעמד אחד” כשלא היה דיון משותף” יתכן שאילו היו שומעים את טענות החולקים” היו חוזרים בהם. המפגש עם סוגיות רבות כיום” מתבצע דרך ‘עין עיתונאית'” טבול מראש בהשקפת העורך” ורחוק מלייצג כיוונים נוספים.
ב. רוב המצטרף יחדיו” כ”א ממניעים שונים” אין ראוי להתנהל על פיו. רוב צריך להיות מונע מערכים משותפים” ולא ממכנה משותף ירוד או מקרי.
ג. כאשר מתעוררת מחלוקת וספק בין חכמי ישראל” לכתחילה יש לחקור אחר האמת” אחר כל מי שהדעת” הסברא והראיות נוטים לדבריו” ולהכריע. רק כשכבר אין בידינו להכריע בראיות” ויש עכ”פ צורך להכריע” או אז נאמר” “אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת”” והטעם הוא” מפני השלום שלא ירבו מחלוקות בישראל.
ד. כשיש חכמים” שמחודדים יותר” כבית שמאי” אין שייך הכלל “אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת”” כיוון שהגדולים בחכמה יורדים יותר לעומק האמת.
כמו בגוף” שהאברים מונהגים ע”י המוח” כך צריך להיות באומה. לא יעלה על הדעת לטשטש ולתת לציפורן משקל זהה כמו למוח” או לקל שבקלים” כלגדול החכמים. חכמי ישראל במדינה” ‘עיני העדה'” הם כשכל באדם. זו הסיבה שנצרך בירור המעמדות בקביעת מדיניות” ופסיקת הלכה. לא “כל אנפין שווין”. “אמר רבי יצחק לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול” (שבת” קיט” ב).
במידה ומטושטשים הסדרים” השאיפות הן למילוי הרצונות הטבעיים בלבד” כחיי נוחות כלכלית ביטחונית ותרבותית” ואילו השאיפה להתרומם לחיים אציליים מלאי מוסר קודש והדרכה אלוהית בהירה” נותרת נחלת יחידים” ולא נחלת הכלל. (ע”ע אוה”ק ג לד). במקביל” מתאפשרת חדירה בלתי פוסקת של השפעות הזרות לרוח ישראל העושקות את החיים. מתייצרת מדיניות עמומה” המשלימה עם חסרונות רבים” נטולת חזון עתידי ברור” משועבדת מאוד לשמירת פופולריות הנבחר” למניעים חיצוניים” וסובלת ממילא מחולשה. כמו כן” מופיע מאמץ להנמיך את כולם לגובה זהה” שמא ידריך אותנו ‘מישהו מגבוה'” הרי ‘כולנו בנ”א'” ו’איש הישר בעיניו יעשה’. “וימים באים” שתשים הדמוקרטיה אל לבה” שאושר הכלל כולו תלוי בהדבקות הטהורה שיתדבק ההמון בכללו לאצילי הרוח” וע”פ מדה זו יתרחבו חוגי הזכיות של הראשונים” וחייהם יתמלאו ענין”. (אוה”ק ד” תפו).
הנזק אינו מסתכם בעולם הדעות. גם אויבינו החיים בתוכנו” מנצלים ניצול ציני את ההשתחוויה הבלתי מודעת ל’אליל הדמוקרטיה’. הם מקדמים מנגנוני הרס למדינת ישראל בחסות חופש הדעות” שוויון הזכויות” ונציגיהם בכנסת. ואם יבוא אדם להתנגד” מיד יסומן כ’אויב הדמוקרטיה’. אף ארגונים אנטי ישראליים מחוץ מתערבים בנעשה” באמצעות תרומות ושדולות שונות.
מהי האלטרנטיבה? “עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים”” ויעמוד מתוכנו נביא המדריך ע”פ דבר ה'” ויעמיד מלך” והרבה דברים אפשר עכשיו לשנות. ברוב הנושאים ישנה הדרכה ברורה של התורה” ואין צורך בהכרעת הרוב. בתחומים שנדמה שאין הכרעה ברורה” על ההנהגה ליטול עצה” מגוף תורני המרכז את גדולי החכמים” מה שהיה בימי קדם הסנהדרין הגדולה” ובימינו אמור לצמוח ע”פ חזון הרב קוק” מתוך הרבנות הראשית. “מקדש מלך עיר מלוכה” קומי צאי מתוך ההפכה”.
האלבום ‘צור לבבי’ של ‘גן רוה'” פרוייקט מוזיקלי חדש של המחבר
להאזנה/ רכישה www.Gan-raveh.co.il
