סידרת “הַחַיִל וְהַחֹסֶן” – חלק ז’: רוח מבצעית

סידרת “הַחַיִל וְהַחֹסֶן”
חלק ז’: רוח מבצעית| מאת: נתן קוטלר
בשבוע שעבר ראינו שברגע שהחייל לובש מדים” הוא אינו אדם פרטי” אלא אדם כללי ובשליחות האומה. ולכן בניגוד לשגרה שבה אין אדם מחויב להסתכן” הכללים שונים במלחמה שבה מחויב להסתכן. הפעם נראה שככל שהחייל נלחם מתוך מבט כללי ומניע ראוי” כך הוא מבצעי יותר.
מבחן הגיבוש של גדעון
עם ישראל היה נתון לטרור של המדיינים ובני בריתם שהיו נוהגים לפשוט על הארץ ולשדוד את התבואה והמקנה של עם ישראל (שופטים ו'” ד’-ה’). המצב נהיה גרוע כל כך” עד שנאמר: “וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'” (שם ו’).
אך דווקא בתקופה קשה זו” כאשר הכבוד הלאומי של עם ישראל נרמס עד עפר” גדעון נבחר על ידי ה’ להושיע את עם ישראל (ראה: ילק”ש שופטים רמז סב). גדעון מגייס צבא של 32″000 חיילים להילחם במדיינים” אך ה’ אומר לו שיש לו יותר מדי חיילים ואכן 22″000 לוחמים עוזבים. שוב אומר ה’ לגדעון שיש לו חיילים רבים מדי” ועליו לעשות את מבחן הגיבוש הבא בשתיית מים: החיילים שישתו מים בכריעה על ברכיהם ישוחררו מהלחימה ואילו החיילים שישתו את המים בליקוק מתוך כף ידיהם יישארו להילחם (שופטים ז” א-ח).
מהו ההבדל המהותי בין המלקקים לכורעים? מדוע מבחן זה משקף את תכונות החיילים?
מבחן המבצעיות
הרלב”ג אומר שהחיילים שכרעו לשתות מהמים לא היו מבצעיים” כי במצב זה חשופים לאויב ומאבדים את הדריכות. שתייה בדרך זו זה מורה על תכונה נפשית של עצלות. לעומת זאת” החיילים שלקחו מהמים בכף ידם וליקקו” שמרו כל הזמן על מבצעיות ודריכות “חמש אצבעות על ידית האחיזה”. ולכן הרלב”ג (שם פסוק ה) אומר ששתייה בדרך זו מורה על תכונות נפשיות של חריצות וגבורה. ודווקא לתכונות אלו נדרשים לוחמים בצבאו של גדעון.
מבחן המניע ללחימה
המדרש אומר שהחיילים שכרעו לשתות מהמים” היו עובדי עבודה זרה: “א”ל הקב”ה ‘רב העם אשר אתך הורד אותם אל המים’ אותם שכרעו על ברכיהם מים לשתות” רוצה ולא רוצה היה משתחוה לאלילים” דורו של גדעון היה משתחוה לבבואה” (ילק”ש שופטים פרק ו רמז סב). מה הקשר בין הכריעה לאלילים לבין הכריעה לבבואה?
הרד”ק מסביר “ובמדרש אתה מוצא בימי גדעון שהיו עובדין לבבואה שלהם אותם שהיו כורעין על ברכיהן פירוש לצל שהיה נראה מהם על המים” (שם ד). העבודה זרה שלהם היתה לכרוע לעצמם” לבבואה שלהם במים. כאן מתברר המניע של החיילים שכרעו לשתות מהמים” הם התגייסו למלחמה מתוך אינטרסים אישיים” כדי להילחם על טובתם האישית ולהציל את התבואה שנשדדה מהם על ידי מדיין. אך זה אינו המניע שלמענו ראוי לצאת למלחמה (ראה הרב אליעזר קשתיאל שליט”א בספרו ‘נביאים טובים-שופטים'” עמ’ 124). המניע הראוי הוא להילחם למען כלל ישראל” למען מימוש ייעוד עם ישראל בארצו ולמען תיקון העולם” למען הצדק והטוב ונגד האכזריות והרוע בעולם.
מבחן ההשתקפות
כששותים מתוך מצב של כריעה מה רואים במים? וכששותים מתוך מצב של ליקוק (מתוך כף היד)” מה רואים במים?
הלוחמים ששתו מתוך מצב של כריעה ראו רק את הבבואה שלהם (רד”ק שם ד)” ואילו הלוחמים ששתו מתוך מצב של ליקוק” ראו לא את עצמם” אלא את הסביבה. לוחם אמיתי הוא לוחם שלא רואה רק את עצמו” אלא הוא רואה אחרים. לוחם שנלחם מתוך תכונת נפש כלל ישראלית ונלחם למען עם ישראל ומרגיש שליחות לעשות הכול למען האומה – הוא הלוחם שעובר את מבחן הגיבוש של גדעון.
שלושת המבחנים כמבחן אחד
יש קשר ישיר בין שלושת המבחנים ‘מבחן המבצעיות'” ‘מבחן המניע למלחמה’ ו’מבחן ההשתקפות’. לוחם שחושב על הכלל ונלחם מתוך מניעים ראויים” הוא ממילא גם לוחם מבצעי יותר. כי הניצחון במלחמה אינו רק בגלל הכוח” אלא דווקא בגלל עוצמת הרוח והערכים (תודה לרב שמרון כהן על ההשראה לרעיון זה).
לתגובות: natanorot@gmail.com