יראת ד’

יראת ד’
יש מקום להתחיל להיפגש עם בירור המונח “יראת ד'”. יש פסוק מפורסם: “ראשית חכמה יראת ד'” . יש עוד פסוק: “ראשית דעת יראת ד'” . לכאורה יראה היא ביטוי של איזה מצב פסיכולוגי-רגשי מיוחד של האדם. האדם מפחד. אך יש כל מיני יראות. חוברו כמה ספרים של מחקרי לשון של ‘מילים נרדפות’. יש חילוק בין יראה” פחד ואימה. בין תרי”ג מצוות” יש מצוות “את ד’ אלהיך תירא” ” וחכמים זכרונם לברכה קובעים יראה כלפי תלמידי חכמים: “‘את ד’ אלהיך תירא’ – לרבות תלמידי חכמים”.
אם כן” בעברית בלשון הקודש” “יראה” היא ביטוי למצב רגשי בדומה לאימה ופחד. אדם מפחד מכל מיני דברים – ממלחמה ומפגזים. יש להיזהר מפני כלב” מפני שור נגח” ומפני סכנות שונות שבחיים. כל מיני מצבים של בני אדם בעולם הזה גורמים להם לירא” לפחד מפני דברים המפילים אימה” ולפעמים מפני דברים קטנוניים. יש שבורחים ויש שמתגוננים. לכאורה אין כאן שום חכמה. יראה” היא טבע רגשי לאדם לפחד” ואיזו שייכות יש לו עם חכמה?! אבל בפסוקים “ראשית חכמה יראת ד'”” “יראת ד’ ראשית דעת”” אנו נפגשים עם דברי קודש” ממקור רוח הקודש” הפותחים לנו עיניים. צריך להבין שיש מדרגות ביראה. יש יראה אינסטינקטיבית פשוטה” שאין בה חכמה. אדם מזדעזע ומפחד. זו סתם יראה השייכת לקטנות האדם העולם-הזהית. עם זה יש להבחין שיש מורא שמים: יראת ד’. אותו מושג כל כך גס” פשוט וחומרני מצטרף לשם שמים” לשם ד’. צריך להתרגל להבין בשכל איזו מין יראה זו. יש מקום להבחנה. יראה סתמית ממאן דהו” ממשהו – אין בה שום חכמה ושום אינטליגנציה. אבל אותו מושג מצטרף ושייך לשמי מרומים. נכון שאנו משתמשים באותה מילה לגבי דברים גשמיים” אבל כך הוא בחיי האדם” אין ברירה אחרת” מוכרחים להשתמש עבור דברי קודש עליונים בביטויים גשמיים. גם התורה פונה אל האדם המצוי במסגרת הגשמי” ומדברת אליו כלשון בני אדם” בלשון גשמית. יחד עם זה” צריך שכל ולא להיות טיפש. וכי מדברים כלפי שמים” על ריבונו של עולם – בגשמיות?! אנו משתמשים במלה יראה עבור עניינים פסיכולוגיים” רגשיים” תכונתיים – וגם עבור עניינים מאוד קטנוניים חומרניים עולם-הזהים; וגם משתמשים ומוכרחים להשתמש עבור דברי קודש.
כאן ההבחנה. מתוך חכמה” אותה יראה מתרוממת ליראת ד’. אותו מושג רגשי אינסטינקטיבי מתרומם לעילא ולעילא. בפרקי אבות נאמר: “אם אין חכמה אין יראה”. יש יראה פשוטה מאוד” אבל יראה אמיתית” יראת אמת” היא יראה המתבררת מתוך חכמת התורה” ממקור התורה” מבירור דברים של תורה .
י