סידרת “הישן יתחדש” – חלק ב

סידרת “הישן יתחדש”
חלק ב’: להיענות לקריאה להתחדש!| מאת: נתן קוטלר
בשבוע שעבר ראינו שאמנם הדורות משתנים” אך התורה היא נצחית” מלווה אותנו לכל מקום ומדריכה אותנו בכל מצב. הפעם נראה שכאשר אדם מוכן להיפתח לכיוונים חדשים בלימוד התורה” הוא מקבל סייעתא דשמיא מיוחדת וזוכה לבהירות חדשה בכל יום בלימוד.
איך מתחדשים בלימוד התורה? מה הגישה הנפשית שמאפשרת התחדשות?
על שכחה והתחדשות
כאשר רבי זירא עלה לארץ ישראל כדי ללמוד תורה מרבי יוחנן” הוא ישב במאה תעניות כדי שישתכח ממנו התלמוד הבבלי (בבא מציעא פה” א). אך מדוע רצה רבי זירא לשכוח את כל התורה שלמד בבבל?
הגמרא משיבה על שאלה זו ואומרת: “כי היכי דלא נטרדיה” כדי שהתלמוד הבבלי לא יהיה לו למחסום ויוכל ללמוד את תורת ארץ ישראל. ומדוע? בבבל היה סגנון לימוד שונה מאשר בארץ ישראל. תלמידי החכמים בארץ ישראל היו נקראים ‘נועם’ שמנעימין זה לזה בהלכה” ואילו תלמידי החכמים בבבל היו נקראים ‘חובלים’ שמחבלים זה לזה בהלכה (סנהדרין כד” א). רש”י מסביר שסגנון הלימוד בבבל היה תקיף והיו מקשים זה לזה ואילו סגנון הלימוד בארץ ישראל היה נח “ומעיינין יחד” ומתקן זה את דברי זה” והשמועה יוצאה לאור” (רש”י שם ד”ה מחבלים).
ולכן” רבי זירא רצה לשכוח את סגנון הלימוד הבבלי” כדי שיוכל ללמוד בסגנון לימוד ארצישראלי. אך יש לשים לב” אמנם רבי זירא התענה לשכוח את סגנון הלימוד של התלמוד הבבלי” אך זה לא אומר שלא למד אחר כך את התלמוד הבבלי מחדש מתוך סגנון לימוד ארצישראלי. ברגע שמתחדשים בסגנון הלימוד” גם התורה שלמדנו בעבר מתחדשת ומקבלת עומק רב יותר.
לפעמים האדם רגיל ללימוד בסגנון מסוים ולכן נפגש רק עם רובד אחד בלימוד תורה” אך ישנם רבדים רבים לתורה” כפי שלמדנו מבית מדרשו של רבי ישמעאל: “וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע (ירמיהו כג” כט) מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות – אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים” (סנהדרין לד” א). ולכן” כדי לטעום את הטעמים השונים בתורה” צריך לפעמים כמו רבי זירא” לדעת ‘לשכוח’ לרגע את הדרך בה היינו רגילים ללמוד בעבר” להיפתח לכיוונים חדשים וכך ניתן להעמיק לרבדים עמוקים יותר. ואדרבה” גם התורה שלמדנו בעבר תהיה בעלת פנים חדשות.
בכל יום יהיו בעיניך חדשים
בלימוד תורה צריך להתחדש” אי אפשר ‘לשקוט על השמרים’ ולהסתפק בתורה שלמדנו אתמול ובדרך שהורגלנו בה. רש”י אומר על המילים בפסוק “הַיּוֹם הַזֶּה ה’ אֱלֹקֶיךָ מְצַוְּךָ” (דברים כו” טז) את הרעיון הבא: “בכל יום יהיו בעיניך חדשים” כאלו בו ביום נצטוית עליהם”” צריך להתבונן בכל יום על התורה מתוך נקודת מבט חדשה. הרשב”ם” נכדו של רש”י” מספר שרש”י העיד על עצמו “שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום” (רשב”ם בראשית לז” ב).
ומהם ‘הפשטות המתחדשים בכל יום’? מהיכן מקבלים את הכוחות להתחדש בכל יום בלימוד התורה?
בכל יום בהירות חדשה
רבי לוי יצחק מברדיטשוב מלמדנו “דידוע שהקב”ה ‘מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית’ (נוסח ברכת ‘יוצר אור’)” דהוא יתברך נותן בכל יום בהירות חדשה” ומשפיע חסדים חדשים” ואדם העובד שמו יתברך מקבל עליו בכל יום בהירות ושכל חדש מה שלא היה יודע אתמול” (קדושת לוי פרשת ראה). כאשר אדם מוכן להיפתח לכיוונים חדשים בלימוד התורה” הוא מקבל סייעתא דשמיא מיוחדת וזוכה לבהירות חדשה ומבין פשטות חדשים בכל יום בלימוד.
ה’ערוך השולחן’ שואל מדוע ב’ברכת התורה’ נאמר קודם ‘אשר נתן לנו תורת אמת’ ואחר כך נאמר ‘נותן התורה’? מה פשר השינוי בין זמן עבר לזמן הווה?
“להורות שבכל יום ויום הקב”ה נותן תורתו ובוחר בה על דרך שאמרו שבכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים ועוד דחידושי תורה מתגלים בכל יום ויום לעוסקים ועמלים בה לשמה” (ערוך השולחן או”ח סי’ רפד). בכל יום הקב”ה נותן לנו את האפשרות לקבל את התורה מחדש” אך השאלה היא האם נאפשר לעצמנו להיענות לקריאה להתחדש?
לתגובות: natanorot@gmail.com