שקידה בתורה

בפרקי אבות כתוב: “רבי יונתן אומר: כל המקיים את התורה מעוני” סופו לקיימה מעושר” וכל המבטל את התורה מעושר” סופו לבטלה מעוני”. סבתא של אשתי” עליה השלום” היתה אישה גדולה מאוד” צדקת” חכמה ופיקחית. היא פירשה עוני ועושר במובן רוחני של כישרון” ודיברה על חיזוק בחורים צעירים שמתגדלים בתורה. יש ביניהם בעלי כשרונות שמתפארים: מה שפלוני מתייגע שמונה שעות להבין” אני תופס מיד. אבל כל זה פוטנציאלי” ויש להשתמש בכישרון הזה כדי להגדיל תורה. שקידת התורה מראה את אמונת התורה ואהבת התורה” ואין להסתמך חס וחלילה על הכישרון כדי לא ללמוד. חז”ל ציוו אותנו: “הוי שקוד ללמוד תורה” ” ולא ציוו עלינו: הֱיה בעל כישרון. אתה אומר שהנך בעל כישרון ולכן אתה מרגיש שאינך צריך להתייגע כל כך הרבה. אבל זהו הציווי: “הוי שקוד ללמוד תורה”” ואז זוכים לכתר של תורה. אבל מי שאינו שוקד” אינו קונה תורה. “המבטל תורה מעושר”” מי שהוא בעל כישרון” אבל ממעט בלימוד תורה” “סופו לבטלה מעוני”” גם הכישרון שלו יתמעט. יש אנשים שיכולים להיות גדולים” אך הם מבזבזים את זמנם בבטלנות. ומצד שני “המקיים תורה מעוני” סופו לקיימה מעושר”” מפני שהוא שקדן גדול. לפעמים לא ניכר כל כך הכישרון” אבל יש לו חשק גדול ודבקות. כשרונות מתפתחים מתוך שקידת התורה. גבורה זאת מביאה סייעתא דשמיא. כתוב בתורה : “למען ענותך … להטיבך באחריתך”. “למען ענותך” – זה תלמוד תורה. תלמוד תורה צריך יגיעה ועינויים” ואחר כך יש תוצאות – “להטיבך באחריתך”. יש אנשים בעלי כישרון” שהיו יכולים להיות גדולים” אבל הם מתעצלים. ויש אנשים שנתגלו אצלם כשרונות מתוך דבקות בתורה .