פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > חינוך ילדים קטנים במצות קריאת המגילה

חינוך ילדים קטנים במצות קריאת המגילה

חינוך ילדים קטנים במצות קריאת המגילה
במשנה (מגילה יט ב) מובאת מחלוקת האם קטן “כשר” לקריאת המגילה. לדעת ת”ק” קטן איננו יכול לקרוא את המגילה ולהוציא אחרים ידי חובתם” מפני שקטן פטור מכל המצוות. ופירשו הראשונים שגם אם הקטן “הגיע לחינוך” ונתחייב בקריאת המגילה מדין חינוך” אין הוא מוציא את הגדולים ידי חובתם” מפני שחיובו של קטן מדין חינוך הוא חלש יותר מחיובו של גדול.
לעומת זאת” לדעת רבי יהודה” קטן מוציא אחרים בקריאת המגילה” מפני שחיוב קטן בקריאת המגילה שווה לחיוב גדול. ביארו הראשונים” שרבי יהודה מודה לת”ק במצוות אחרות שקטן פטור בהן. רק במצות קריאת המגילה קטן מוציא גדולים ידי חובתם” מפני ש”אף הקטנים היו באותו הנס” וניצלו מגזירת המן שביקש “להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים” מנער ועד זקן” טף ונשים ביום אחד”. לכן” קטן חייב בקריאת המגילה כמו גדול.
רוב הראשונים פסקו כת”ק” שכשם שקטן פטור מכל המצוות כך הוא פטור מקריאת המגילה. רק בהגיעו לגיל חינוך נצטוו הוריו לחנכו על מנת להרגילו במצוות לקראת בר-המצוה או בת-המצוה. וכך נפסק בשולחן ערוך (או”ח סי’ תרפט א)” שאין הקטנים חייבים מן הדין בקריאת המגילה אלא “מחנכים את הקטנים לקרותה”” כשם שנצטווינו לחנך אותם בכל המצוות.
החל מגיל איזה גיל “מחנכים את הקטנים לקרותה”? נחלקו הראשונים בהגדרת גיל “הגיע קטן לחינוך” ביחס לקריאת המגילה. רש”י (ברכות טו ב) כותב “הגיע לחינוך מצוות” כגון בן תשע ובן עשר”. זהו הגיל לחינוך קטן לצום ביום הכיפורים. גם ביחס לחינוך קטנים למצוות שופר” הזכיר רש”י (ערכין ב ב) את הגיל הנ”ל. תוספות (ערכין שם) חולקים על רש”י: אין גיל אחיד לכל המצוות. הגיל 9-10 נאמר ביחס לחינוך לצום כיפור” “אבל בשאר מצוות” כל אחד ואחד לפי דרכו”. כלומר” גיל החינוך שונה ממצווה למצווה. הגיל נקבע בהתאם ליכולת של הקטן לקיים את המצווה כתיקונה. לכן ה”משנה ברורה” מזכיר ביחס למצוות אחדות את הגיל 6-7. אבל” יש אומרים שלענייננו” גיל החינוך מאוחר יותר מפני שקיום המצווה בשלמותה כולל הקשבה דרוכה לקריאת המגילה מתחילתה ועד סופה. ילד קטן איננו מסוגל לעמוד במשימה כזו. רק בהגיעו לגיל שבו הוא מסוגל להאזין לכל קריאת המגילה” חייבים מן הדין לחנכו במצות במגילה.
בירושלמי (מגילה ב ה) כתוב: “בר קפרא אמר: צריך לקרותה לפני… קטנים” שאף אותם היו בספק [= בסכנת נפשות]. רבי יהושע בן לוי עבד כן [= עשה כך]” מכניש בנוי ובני ביתיה וקרי קומיהון [= מכנס את בניו ואת בני ביתו לקרוא לפניהם]”. יש שפירשו שהוראת הירושלמי “לקרותה לפני קטנים” היא מדין חינוך (ביאור הגר”א סי’ תרפט אות ג). אבל לבה”ג (בעל “הלכות גדולות”) יש לדעתם” שיטה חדשה שאותה הוא למד מהירושלמי הנ”ל. בה”ג למד מהירושלמי שלמרות שקטנים פטורים מקריאת מגילה” הם “חייבין במשמע [= בשמיעת המגילה]” למה? שהכל היו בספק להשמיד להרוג ולאבד” והואיל והכל היו בספיקא הכל חייבין במשמע [= בשמיעת המגילה]”. כלומר” קטנים חייבים בשמיעת המגילה (ולא בקריאתה) מעיקר הדין (ולא רק מדין חינוך). וכן דעת הראבי”ה (סי’ תקסט) שקטנים אינם חייבים בקריאת המגילה אלא בשמיעתה בלבד.
הראבי”ה הוסיף שאם קטנים נתחייבו בשמיעת המגילה מפני שהם ניצלו מגזירת המן” אזי “אפילו קטן שלא הגיע לחינוך – רק שיודע להבין – צריך לשמוע מקרא מגילה”. כלומר” ילד קטן שהוא קצת בר הבנה חייב בשמיעת המגילה. מסביר הראבי”ה שלמרות שהקשבתו לקריאה המגילה והבנתו את תוכנה הן חלקיות” הוא מקיים את המצווה” מפני שעיקרה הוא “פרסומי ניסא”. לצורך פרסומי ניסא אין הקטן חייב להבין את תוכן המגילה אלא מספיק שהוא יודע לשאול!! כך כותב הראבי”ה. כלומר” קטן המשתתף בקריאת המגילה” גם אם הוא לא הבין מאומה” עשוי לשאול מה זה ועל מה זה” ואנחנו נסביר לו ונפרסם לו את הנס (וזו לשונו של הראבי”ה: “שיודע לשאול ומפרסמין הנס להם”).
ה”לבוש” כותב שזהו המקור שהציבור קורא בקול רם פסוקים אחדים של המגילה. וזו לשונו: מביאים “קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה לחנכם במצות פרסום ניסא. ומטעם זה נוהגין הקהל לקרות אלו הפסוקים בקול רם” שהם התחלת הנס וסופו” והם: ‘איש יהודי'” ‘ומרדכי יצא'” ‘ליהודים'” ‘כי מרדכי'” כדי לעורר את הקטנים שלא ישנו ויתנו ליבם אל הקריאה”. ובפירוש א”ר (על ה”לבוש”) הוסיף: “בראותם שינוי בזה” שואלים מה זאת” ומתוך כך אתה בא לספר גבורותיו של הקב”ה”. תכסיסים חינוכיים אלו (שלא ישנו” שישאלו) מוכרים לנו היטב מחג אחר של פרסומי ניסא: חג הפסח!!
הטור (סי’ תרפט) אף הוא ציטט את הירושלמי והוסיף: “מכאן נוהגין במקצת מקומות להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה”. וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך: “מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה”. לדעתם” זו איננה חובה אלא “מנהג טוב”. קטנים אלו שמנהג טוב להביאם” בני כמה הם? המשנה ברורה הניח שמדובר בקטנים שכבר הגיעו לגיל חינוך מפני שילדים “קטנים ביותר רק מבלבלים” ומפריעים ואין להביאם לבית הכנסת. על כן תמה המשנה ברורה: ילדים שכבר הגיעו לגיל חינוך” חייבים הוריהם לחנכם בקריאת המגילה!! זוהי חובה גמורה ולא מנהג טוב בלבד!! השיב המשנה ברורה: לשם חינוכם” אפשר לקרוא בפניהם את המגילה בבית” “אבל כדי לפרסם את הנס ביותר” מנהג להביאם לבית הכנסת שישמעו בציבור כדי לחנכם שגם בגדלותם ישמעו בציבור”. אבל” כפי שנתבאר לעיל” הראבי”ה סובר שגם קטנים שלא הגיעו לחינוך צריכים לשמוע את המגילה” מפני שהגזירה היתה גם עליהם. אבל תינוקות וילדים קטנים ביותר” שאינם שותפים ל”פרסומי ניסא”” אין להביאם מפני שהם מפריעים.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

תפילת נעילה – על מה אנחנו ננעלים?
Shape-2
machon
כיצד מחזירים ילדים בתשובה? הרב אלישע אבינר
Shape-2
אלישע אבינר
חינוך יחידני או קבוצתי? (ב)
Shape-2
machon
קשיי תקשורת עם מתבגרים: הרב אלישע אבינר
Shape-2
tin-can-238488_640
חוזרים לבית הספר בשמחה
Shape-2
machon
חינוך יחידני או קבוצתי ?
Shape-2
machon
דמי כיס והיחס לכסף (ב)
Shape-2
machon
חינוך לאבלות על חורבן המקדש בדור של גאולה – הרב אלישע אבינר
Shape-2
הכותל
דמי כיס והיחס לכסף (א)
Shape-2
machon
בין הזמנים והחופש הגדול חלק ב’ הרב אלישע אבינר
Shape-2
beach-814679_640

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן