כיון שראו אש חדשה

כיון שראו אש חדשה. לפ’ שמיני/ זיו רוה
כיצד יתכן הדבר שנדב ואביהוא שהיו גדולי עולם” השקולים כמשה ואהרון” “שלא היה בידם אלא עון זה בלבד” (מד”ר)” טעו בדבר פשוט כל כף שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו” שאסור לאדם להוסיף מעצמו בקודש” שנאמר :”וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה’ אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם”?
אכן הדבר לא יתכן” ואין לייחס לענקים אלה טעות בדבר פעוט כלל” אלא היתה כוונתם קדושה” עמוקה ופנימית מאוד” אך לא היתה יכולת בידם להצליח במה שחפצו…
יום חנוכת המשכן היה” ‘יום שמחת ליבו'” בו היתה השראת שכינה אדירה” ואש ירדה מן השמים” “וַיֵּרָא כְבוֹד ה’ אֶל כָּל הָעָם” וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה’ וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ וגו'”. דווקא מפני שעם ישראל התרומם למדרגות כה גבוהות” נדמה היה לבני אהרון שהרשמים של חטא אדם הראשון וחטא העגל נמחקו לחלוטין מן הנפשות” ורצונות ישראל חזרו להיות מיושרים ונאמנים לרצון ה'” כנטיית רצונו של אדם הראשון קודם החטא. אכן באחרית הימים” יתעלה העולם למדרגה נפלאה שכזו” ונטיות הרצון יזוקקו מכל סיגי היצה”ר שנוצרו עקב החטא” ותיחשף טבעיות הקודש של הנשמה” חריטתה של התורה בפנימיותינו” ולא תזוהה עוד כהדרכה מבחוץ. וכך מתואר בירמיהו לא’ “נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה…וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה’ כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם ה’ כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד”. אצילי רוח אלה” זיהו את התעוררותם” כקול ה’ הדובר דרך נשמתם המתוקנת” וראו בהקרבתם תיקון גדול לכל היש” ולכן לא מצאו עוד טעם לשאול את משה ואהרון” ואף ‘לא נטלו עצה זה מזה’ (מד”ר” ט”ח ע”פ שער הפסוקים). “וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה’ וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה’.”
“בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד”” באירוע זה יש הדרכה רוחנית לדורות. בדורנו” דור הגאולה” בשעה שרואות עינינו את השכינה חוזרת לציון” את מדינת ישראל מתפתחת בצעדי ענק” רוחנית וגשמית” ועם ה’ שב אט אט אל קומתו האמתית” צצה מדי פעם נטייה דומה” בלתי מרוסנת” במגוון תחומים. “כיון שראו אש חדשה עמדו להוסיף אהבה על האהבה”” דורש הספרא על נדב ואביהוא” ולא אחת יוצאת הוראה או לחילופין תנועה עממית” ש’אין רוח רוב גדולי הדור נוחה הימנה’. התעוררות כזו” באה מדחיפה פנימית עזה” שכבר מתוקנים אנו בדבר הנידון” או שמהנהגה זו יופיע שורש התיקון ו’מפתח הגאולה'” ורק בשלב הבא” נעשה ניסיון למציאת סימוכין הלכתיים דחוקים לכך” ע”מ למעט את ההתנגדות. “והטעות הזו” לחשוב את העולם מתוקן בשעה שהוא עדיין מלא סיגים הצריכים לצירוף” וצירוף אחר צירוף” עלה לנו בשכר לימוד הרבה. בכמה תקופות כבר אירע הדבר” שיחידי סגולה” שהיו באמת בעלי מוסר נעלים” דנו מעצמם על כל העולם” או מנקודה מאירה אחת” באיזה זמן של התרוממות באומה” על המצב התמידי” ורצו בשביל כך להחיש את הקץ” לבטל את החיובים הקבועים במעשה ובמסורת” במידה ובמשקל לפי הערך הנקצב של מצעדי העולם. אבל תמיד נגלתה הטעות ע”י מכאובים רבים…ע”כ ראוי לעולם שלא להיות קופץ להירוס ולהקלשת חיובים קבועים…ואותם הניסיונות שעשו בני אהרון…יהיו לנו למורי דרך להיות יודעים מהי אחריותה של המהירות.” (אגרות הראי”ה קמ).
אין לסמוך על הרגשת הלב” ואפילו כשמדובר בקדושים עליונים” במקום שהתורה אינה מורה כן. “כשהולכים אחרי ההרגשה העליונה של הופעת רוח הקודש” ושל כל חכמה והופעה שבעולם” בלא התקשרות אל התורה ומעשיה בפרטיות” ובמדידת המידות הטובות” המשוערות על פיה” הרי זה חטא נדב ואביהוא…” (אוה”ק ג’ שס). החידוש והיצירתיות השייכים לעולמו ולבינתו של האדם המבין דבר מתוך דבר” הם חשובים מאוד בכל התפתחותו הרוחנית של האדם” ובלבד שלא יופיעו במנותק מההדרכה ומסדרי הקודש של החכמה האלוהית. לחז”ל הסברים שונים לחטא” והרב קוק זצ”ל (שם)” תולה את כולם בשורש אחד. ‘על שהיו שתויי יין'” שיין אמנם מלהיב את האדם” אך מטשטש כידוע את הסדרים. ‘פרועי ראש'” שבאו בלא אימת השמים” של סדרי החכמה המקוריים שמעליהם” וסמכו על השגתם המיוחדת. ומתוך הכרה של גדלות פנימית ‘לא נטלו עצה זה מזה'” ו’היו מורים הלכה בפני רבם'” שככל שאדם גדול יותר” צריך הוא יותר לבטל עצמו בפני מקור התורה וההוראה וכו’ (עיי”ש).
די לנו בסדרי האהבה האלוהיים ממקור התורה” ואל לנו לחדש מבינתנו אהבה על האהבה” גם ב’אש החדשה’.
האלבום ‘צור לבבי’ של ‘גן רוה'” פרוייקט מוזיקלי חדש של המחבר
להאזנה/ רכישה www.Gan-raveh.co.il