בַעַל הַלָּשׁוֹן

בַעַל הַלָּשׁוֹן. לפ’ תזריע/ זיו רוה
מלבד הטעויות” התיאולוגית והפולחנית” שיש בעבודה זרה” חומרתה בכך שהיא מספקת אידיאולוגיה של רשע” ומשחררת את האדם מייסורי המצפון הטבעיים. יותר מכך” היא נותנת למעשים הכי שפלים תוקף של מצווה” שהמעשה לא רק שנעשה לגיטימי” אלא הפך להיות הכרחי וטוב” ומביא ברכה (עיין אוה”ק ב תפח). זוהי מלכודת פסיכולוגית מן המסוכנות ביותר” שעבוד ההזדהות הנפשית לסדרים מחריבי עולם. עיקרון זה קיים גם ביחס לשמירת הלשון” מחמת שהאדם נברא בצלם אלוהים” הוא אמור לחוש בקרבו דקירה פנימית” אם לא נשחתה דרכו” בשעה שהוא מדבר או שומע רע על זולתו. אך למרבה הפלא” כשם שאנשים מתרגלים לחיות במקום עם זיהום אוויר” הורגלו נפשות רבות” לתקשורת ולעיתונות שבהן ‘חופש הלשון’ מצוי למעלה מכל ערכים כאידיאולוגיה” וכל הערכים האחרים נסוגים מפניו לאחור. משל לאדם ההולך ויורה באנשים ברחוב” ואין איש עוצר אותו” כדי שלא לפגוע ב’חופש התנועה’. “אַל תֹּאמַר” הוֹאִיל וְנִתְּנָה לִי רְשׁוּת לְדַבֵּר” הֲרֵינִי אוֹמֵר כָּל מַה שֶּׁאֲבַקֵּשׁ. כְּבָר הִזְהִירָה אוֹתְךָ הַתּוֹרָה” שֶׁנֶּאֱמַר: נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה (תהלים לד” יד)”. כישרון הביטוי של האדם נועד להיטיב ולא ולהחריב” “שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ (משלי כא” כג) – אַל תִּקְרֵי מִצָּרוֹת” אֶלָּא מִצָּרַעַת נַפְשׁוֹ. שֶׁקָּשֶׁה לָשׁוֹן הָרַע כִּשְׁפִיכַת דָּמִים. שֶׁכָּל הַהוֹרֵג” אֵינוֹ הוֹרֵג אֶלָּא נֶפֶשׁ אַחַת. וְהַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע” הוֹרֵג שְׁלֹשָה” הָאוֹמְרוֹ וְהַמְקַבְּלוֹ וְהַנֶּאֱמָר עָלָיו” (תנחומא מצורע ב).
אם הדבר חמור כל כך” מדוע אין תופעה זו נעצרת? זאת מפני ש’חופש הלשון’ התקשורתי” מציג עצמו כערך מוכרח” מציל” ‘כלב השמירה של הדמוקרטיה’. חשוב להתעדכן במה שקורה” אך בדרך נעמד לו ‘כלב שמירה’ תוקפני” חולה במחלה מדבקת” ואין מציל מידו. כשם שישנה אלימות גופנית” ישנה גם אלימות תקשורתית. כך קרה שלפני זמן לא רב” שם אדם קץ לחייו עקב תחקיר טלוויזיוני שנעשה עליו” ותגובת עורכת התחקיר היתה כי אכן זה מאוד מצער” ולא היתה זאת הכוונה כלל” אך מ”מ חייבים לשמור על ‘חופש העיתונות'” ועל ‘זכות הציבור לדעת’. וכך מעשים שבכל יום” שמראיין ברדיו” בטלוויזיה” או באתר חדשות באינטרנט” ‘מלבין פני חבירו’ המרואיין בפני מאות אלפי אנשים” מתוך תחושה שבכך מתקן הוא את קלקולי החברה. חייו וחיי משפחתו של אדם נהרסים” עקב כתבה בעיתון החושפת תלונה שהוגשה מולו” אע”פ שלא התחילה עדיין שום חקירה” וגם אם אדם יצא חייב בדין” מעטים המקרים שיש צורך אמתי לחשוף את קלונו ברבים. “מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן” (משלי יח). בחסות המערכת המפרסמת הכול” ניתן חופשי חופשי ‘לסגור חשבונות'” ולגדוע את התקדמותה של קריירה פוליטית” צבאית וכד'” של מי שדעותיו אינן מיושרות עם ‘בַעַל הַלָּשׁוֹן’.
התורה במצוות רבות” מחנכת להפך הגמור” ל’שמירת הלשון'” ולשמירת כבודו של האדם. נגעי הצרעת המתוארים בפרשתנו” באים ללמד על חומרת איסור לשון הרע” “זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע (ויקרא יד) – זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע”. “כל המספר לשון הרע מגדיל עוונות עד לשמים”(ערכין טו.). לכל אדם יש התמודדות עם יצרים” אך כישלונו של המצורע מתפרסם ברבים” מידה כנגד מידה על פרסומו לרבים ‘מידע עסיסי’. “וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא.” “והטעם שיתאבל על רוע מעשיו” (ראב”ע). “כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ”. “מה נשתנה משאר טמאים לישב בדד” הואיל והוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו ובין איש לרעהו” אף הוא יבדל” חוץ לשלש מחנות” (רש”י ויקרא יג’). השל”ה (פסחים ג” ה) מבאר שאע”פ שלא נראית היום צרעת הגוף” נשמתן של בעלי לה”ר לוקה בצרעת (זוהר ג מו:). בזמן שהמצורע יושב בדד” מתנתק הוא מהחברה” מ’הווטסאפ'” ומכל סביבת כישלונו” יש לו זמן לחשוב” לחזור בתשובה. טהרת המצורע מנגעיו אינה יכולה להיעשות ע”י רופא” אלא ע”י הכהן בלבד” השליח האלוהי טוב העין” המלווהו ומדריכו בשלבי כפרתו. עונשו מה'” שיברון ליבו” והטהרות נפשו המוכרחת” מחזירים אותו להתייחסות מחודשת אל ה’.
תקשורת חופשית חשובה לאיזון כללי רק אם אינה חופשית גם מיראת ה’. לכן חובה שחלק אינטגראלי מהכשרת ותנאי תעסוקת אנשי התקשורת” יכלול גם עיון ובקיאות עצומה בספרי ‘שמירת הלשון'” ו’חפץ חיים’. ובנוסף” השורש לכל שמירת הלשון איננו בידיעת ההלכות בלבד” אלא בעין הטובה” הנולדת מלימוד המקצוע התורני החשוב של ‘אהבת ישראל'” להיות ממשיך את האהבה האלוהית לכל אדם בישראל ולאומה כולה” עד שאין לאדם שום רצון ומסוגלות” לדבר רע על ישראל הספוגים בנשמתם בטוב אלוהי מוחלט. ‘ברירת המחדל’ הישראלית” צריכה להיות הסטת המבט מכל רע” ורק במקום שצריך תיקון” להתמקד מתוך רצון כנה לעזור” ותוך שמירת חשאיות מקסימאלית.