בסוד העצמאות: קדושת המדינה בנפש האדם – שיעור מיוחד מפי הרב ד”ר מיכאל אבולעפיה

בשעה שאנחנו סופרים את העומר ועובדים במימד הפרטי על מידותינו” פורץ לנו חג גדול” יום העצמאות” מימד כללי” שלא תמיד אנו יודעים איך להכיל את גודלו…
היהודי לומד כל ימי חייו איך להתקדש” כלומר” איך להיפגש נכון עם המציאות. הוא לומד תורה כי רק בעזרתה הוא מסוגל להכיל את המציאות המורכבת. ואז” ככל שהיא מורכבת יותר הוא יהיה מסוגל לראות בתוכה יותר את אור השכינה.
מאז הקמת מדינתנו אנחנו מתעוררים לכך שיש לנו ארץ” כלומר נפש” גוף. כשם שהפרט צריך לעסוק ולבחון איך להתחבר לבשר הקדוש שלו” כך כל האומה עוסקת כעת במהות היחס שלה למציאות המדינית.
אלפיים שנות נצרות לימדו שהגוף” הארציות” הפוליטיקה” הם השטן” הם החלק הרע” ויש להיות דתיים על מנת להתרחק ממנו” מכל מה שקשור למציאות…
לעומת זאת” עם ישראל” יש לו מגמה אחרת – לגלות שה’ הוא אחד! בשמים ובארץ. ופירוש הדבר שככל שיש יותר ‘מציאות’ יש יותר עבודה – לגלות עוד ועוד את הטוב האינסופי הטמון בה” כימי השמים על הארץ. המימד הארצי אינו מפחיד” להפך. אם אדם מתחתן זה ודאי טוב” גם אם זה מפגיש אותו עם מציאות גופנית” כלכלית” ארצית שדורשת ממנו כמה דרגות יותר מעל סגנון החיים שלו בזמן הרווקות. הנישואים הם כמו העם שחוזר לארצו” הם תנאי קיום אבל הם כניסה למורכבות” מורכבות טובה” מורכבות שמזכירה לנו שאין חיים בלי הניסיון לחבר בין הגוף לנשמה” בין המציאות לאמת” בין הארץ לשמים” בין המדינה לאידיאל הנבואי. בעבור זה באנו לכאן. החשיבה הדיכוטומית מעידה בעיקר על רדידות” ואינה מסוגלת להכיל כלום אלא מנסה להשליט מימד אחד על מימד אחר. אנחנו צועקים שלוש פעמים ביום שה’ אלוקינו הוא אחד” כי זו מהותנו” לקדש את המדינה” את הנפש” את הגוף” את מציאותנו בארץ ישראל!
אולם חייבים להדגיש שהקדושה שלנו היא חופש ולא קיבעון מחשבתי. עלינו לברר לעצמנו בכל פעם מחדש את המושג של קדושת הגוף” קדושת המדינה. המיכל נושא אנרגיה גבוהה יותר מהתכולה” כשהיא בתוכו. במדינה יש עוצמות גדולות יותר מעם מפוזר” ובגוף כוחות רוחניים יותר מאשר בנשמה לבדה. עלינו לגלות בדור הזה שאין יום עצמאות אלא ניסיון לגלות בכל פעם מחדש את גודל ההופעה של המדינה שיש לנו ולהיות בהודיה אין סופית על כך שסוף סוף יש לנו גוף.