האם משנתך הציונית-דתית ברורה לך?

כאשר למדתי בישיבה תיכונית” לפני למעלה מארבעים שנה” מספר הישיבות הגבוהות מהזרם הדתי-לאומי היה קטן” לכן מרבית הרמי”ם שלימדו בישיבות תיכוניות היו בוגרי ישיבות חרדיות. הרמי”ם לא הסתירו את השקפת עולמם” ואפילו השקיעו מאמצים להפנות את בוגריהם לישיבות חרדיות” לכן גם במהלך “שבוע ישיבה” נשלחו חלק מהתלמידים לישיבות חרדיות. מצב זה הביא לכך שכל תלמיד ישיבה תיכונית היה חשוף לתעמולה החרדית והיה מודע להשקפת עולמה. יתרה מזו” באותם הימים היה חיכוך מתמיד בין הזרמים השונים. זה אילץ כל תלמיד ישיבה תיכונית שדגל בציונות להתמודד עם השקפת העולם החרדית ועם אורחותיה” וללמוד לעומק את שורשי השקפת העולם הציונית-דתית ואת מקורותיה” וכיצד מיישמים אותה. הוא קרא חוברות וספרים שהתפלמסו עם הזרמים האנטי-ציוניים. אחד ומיוחד מבין הספרים האלו היה הספר “איילת השחר” של הרב יעקב פילבר” שעסק בשיטתיות בסוגיות המרכזיות הנתונות במחלוקת בין הזרמים” וליקט עבור הקורא את המקורות התורניים הבסיסיים שעליהם מושתתת השקפת העולם הציונית-דתית.
עם השנים השתנה המצב. שני הזרמים גדלו והתעצמו” התרחקו זה מזה והפסיקו להתחכך ביניהם. הציבור החרדי התרחב ומילא עד אפס מקום את ישיבותיו. הישיבות החרדיות כבר לא נזקקו לתלמידי הישיבות התיכוניות והפסיקו לחזר אחריהם. גם עולם הישיבות הדתי-לאומי התרחב” קמו עוד ועוד ישיבות איכותיות” ותלמידי הישיבות התיכוניות זרמו אליהן. כל אחד מהציבורים הרגיש בטחון בדרכו התורנית” התעלם לחלוטין מהשקפת העולם האלטרנטיבית ולא התעניין בה. הוא לא חש צורך להסביר את עצמו מול איזשהו יריב אידיאולוגי” וכבר לא לו היה לו צורך להצדיק את דרכו. לכן” בני הנוער שלנו גילו פחות עניין בלימוד יסודות המשנה הציונית-דתית ובהעמקה אידיאולוגית. הם הסתפקו בהרגשת השייכות למחנה הגדול של הציונות הדתית.
אבל דבקות באידיאולוגיה שאיננה מבוססת על העמקה” על לימוד מקורות תורניים” אלא על הרגשת הבטחון שמשרה גודל המחנה” איננה יכולה להחזיק מעמד לאורך זמן. היא תחזיק מעמד כל עוד אין זעזועים או משברים היסטוריים. אבל ברגע שתגיע שעת משבר” יתגלו סדקים רבים באידיאולוגיה ותיפגע הדבקות בה. לדוגמה: הגירוש מגוש קטיף הציף שאלות נוקבות בפני התומכים במשנה הציונית-דתית. מי שמשנתם היתה שטחית” חשבו שהיא מתנפצת לרסיסים. כל הסיסמאות האידיאולוגיות קרסו” ונשאר ריק. מי שמשנתם היתה עמוקה” חזרו למקורות התורניים ומצאו בהם מענה לשאלותיהם ולמצוקותיהם.
לפעמים” הד קולם של המתנגדים למשנתנו הציונית-דתית מגיע אלינו דרך העיתונות הכתובה או האלקטרונית. הם תוקפים את דרכנו” מנסים להוכיח שטעינו ביחסנו החיובי למדינה” לצה”ל” למערכת השלטון. הם טוענים שהכשלונות החינוכיים שלנו נובעים מהתייחסותנו למדינת ישראל כגילוי אלוקי” וכו’ וכדו’. יש הנבהלים מכך ויש הכועסים על כך” אבל דווקא יש לברך על כך. זוהי הזדמנות לברר את משנתנו האידיאולוגית” לפתוח את הספרים” ללמוד מחדש את המקורות” לגלות בהם פנים חדשות” להתחדש ולהעמיק” לעדכן ולהתעדכן. גם אם בעינינו” דור המבוגרים” כל הטענות שמעלים נגד משנתנו אינן טענות” והן מופרכות מיסודן” ואפילו מעוררות גיחוך” ראוי “לחזור על הראשונות” עבור דור הצעירים שלא התעמקו בעבר בסוגיות אלו. אצל המבוגרים” הטענות אינן חדשות אלא ממוחזרות” ולכן הם נוטים לזלזל בהן” אבל הצעירים שלא דשו בסוגיות אלו פוגשים בטענות אלו לראשונה” והן מותירות אצלם סימני שאלה” והם מייחלים שניתן להם מענה מקיף ושיטתי” ונפרוש לפניהם את כל היריעה בכל רוחבה.
המחלוקת היא גם באידיאולוגיה וגם בהערכת המציאות. א. באידיאולוגיה – כיצד תיראה הגאולה? בדרך נסית או בדרך הטבע? בהסכמת אומות העולם או במלחמה נגדן? עם תשובה או ללא תשובה? לאחר בנין המקדש או לפניו? מהי דמותו של המשיח ומהם המאפיינים של ימות המשיח? היתכן שמנהיגים אשר אינם שומרי תורה ומצוות יהיו שליחי ההנהגה האלוקית לגאול את עם ישראל? ב. בהערכת המציאות – האם מדינת ישראל מרבה את הטוב או מרבה את הרע? האם להעריך את המדינה על פי הדורסנות החילונית של בן גוריון וגזיזת הפאות של עולי תימן” האקטיביזם השיפוטי של בית משפט העליון וגירוש גוש קטיף” או להעריך אותה על פי המפעל העצום של יישוב הארץ וקיבוץ גלויות” הפסקת שעבוד המלכויות והעמידה האיתנה מול אויבי ישראל שמבקשים להשמיד אותנו” מימון החינוך הדתי ותקצוב אלפי בחורי ישיבות ואברכים. כיצד מביטים על המדינה בעין טובה או בעין רעה? ועל כך נאמר במדרש (אסת”ר ז ט): “מראית עיניהם של צדיקים מעלה אותם למעלה עליונה” הדא הוא דכתיב ‘וישא עיניו וירא'” ‘וירא והנה איל'” ‘וירא והנה באר'” ‘וירא והנה הסנה'” ‘וירא פנחס’. לפיכך הם שמחים במראית עיניהם” שנאמר ‘יראו ישרים וישמחו ויתבוננו חסדי ה”. חסדי ה’ אינם גלויים לעין כל. על מנת להתבונן בהם צריך לטפס למעלה עליונה. ולשם מכוון החינוך שלנו!!
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.