ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


האומר לרשע צדיק אתה

הרב ליאור אנגלמן

האמת והשלום. בניגוד לפינחס, איש האמת והקנאות, המתמתקת על ידי ברית שלום מאת ה', אצל אהרון מופיעה רק מידת השלום בלא מידת הקנאות. אפילו כלפי בקשת העם "עשה לנו אלוהים", מגיב אהרון במידת השלום האופיינית לו ואינו מגיב בקנאות. על פי המדרש נראה כי אהרון בוחר לוותר לכאורה על מידת האמת למען השלום:
"...שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה. הלך אהרן וישב לו אצל אחד מהם ואמר לו: 'בני, ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו. אומר: אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו'. הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. והולך אהרן ויושב לו אצל האחר ואומר לו: 'בני, ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו ואומר: אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו. הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. וכשנפגשו זה בזה גפפו ונשקו זה לזה". (אבות דר' נתן יב, ג)
אי אפשר שלא להתפעל ממרדף השלום המופלא הזה, אך קשה שלא לשאול, והאמת - מה תהא עליה? מקובלנו כי משנים מפני השלום, אך אהרון מתעלם לחלוטין מן העובדות, בודה לכאורה מלבו דברים שלא היו ולא נבראו, ובשם השלום משליך את האמת ארצה...
חנפנות ותוכחה. בספר משלי מדריך שלמה המלך: "אומר לרשע צדיק אתה, יקבוהו עמים יזעמוהו לאומים. ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב" (משלי כד). שלמה מגנה באופן נחרץ את המחניפים לרשע, אותם אנשים המכרכרים סביבו ומשבחים את מעשיו. החנפנות כל כך עלובה, עד כי האומר לרשע 'צדיק אתה' מעורר עליו שאט נפשם של כל העמים. לעומתו המוכיח, איש האמת, האומר ביושר לרשע כי מכוערים מעשיו, זוכה לברכת טוב. לכאורה, דמותו של פינחס היא זו המעיזה לומר לרשע כי רשע הוא, ואילו אהרון בוחר לשנות ולומר לרשע כי נאים מעשיו, שלא כהדרכת שלמה במשלי.
החסיד יעב"ץ חושף עומק בפסוקים. לדבריו ישנן שתי מגמות באומר לרשע 'צדיק אתה'. יש העושה כן מפני חולשתו אל מול עוצמת הרשע, ועליו נאמר "יקבוהו עמים יזעמוהו לאומים". יש הנוהג כן מפני שרצונו לחנך את הרשע, להסירו מדרכו. הוא יודע היטב כי רשע עומד לנגדו, הוא אינו מעוניין לטשטש או להבליג. אך במגמה להועיל הרי הוא אומר: "יודע אני כי בעיני עצמך רשע אתה, כך רואים אותך כולם, גם אתה כבר אינך מאמין בכוחך לשנות, ואילו אני אומר לך ברורות: 'צדיק אתה'! מעשיך לא יטעו אותי, מכיר אני היטב כי מתנכר אתה לטבעך, בוחר לברוח מעצמך, אך אני מאמין בך, צדיק אתה!" כך היא כוונת הפסוק: "למוכיחים", כלומר האומרים לרשע 'צדיק אתה' מתוך אמון הנועד להטותו אל הדרך הטובה, "ינעם, ועליהם תבוא ברכת טוב". מסיים החסיד יעב"ץ: "יאמר כי אין בכל המידות מדה פחותה ורעה כמותה (מידת החנפנות), וביד הכהן המוכיח היא מדה עליונה מאד כדי להשיב רבים מעון, ולזה תבוא ברכת טוב הפך יקבוהו עמים".
שפתיים ישק. המשך הפסוק מתאים להפליא: "שפתים ישק משיב דברים נכוחים" (שם כו). בעלי התוספות מפרשים את הפסוק כך: "כשאדם אומר דברים נכוחים, אותם שסביבותיו משיקין שפתותיהם זו לזו, ששותקין ואין יודעים מה להשיב" (גטין ט).
הרשע כבר רגיל לכל אותם מחנכים המורים לעברו באצבע מאשימה ומכריזים: "רשע"! הוא מכיר בעל פה את כל שיחות התוכחה, יודע את כתב האישום על בוריו. אוזניו כבר ערלות ואינן כרויות לשמוע נאום נוסף בנוסח 'אני מאשים'. כאשר ניצב המחנך לנגדו ופוצה את פיו מכין הרשע את שפתיו שלו על מנת להתקיף בחזרה, לשפוט את שופטיו ולומר להם: "טלו קורה מבין עיניכם". והנה, במפתיע עומד המחנך ופותח בנאום "אני מאמין". הוא מיטיב לחדור מבעד לחזות המחוספסת והמרושעת ולומר נכוחה: "מאמין אני בך! יודע אני היטב מה מסתתר מאחורי המסכה. צדיק אתה!".
לזה הרשע לא ציפה, את השפה הזו אין הוא מכיר, מעולם לא למד כיצד מתגוננים מפניה. שפת האמון זרה לו, מעולם לא האמינו בו כך. מרוב תדהמה שפתיו משיקות זו לזו. "צדיק? אני!?" חושב הוא לעצמו, מופתע. לראשונה בחייו נגלה לו כי בתוכו מצוי צדיק נסתר, אליו התכחש שנים ארוכות, אך עודנו קיים.
האומר 'צדיק אתה' אינו משנה מן האמת, כי אם נוגע באמת נעלמת, עמוקה יותר. כך מפרש החסיד יעב"ץ את דרכו של אהרון בפיוס שני הנצים. נכון, על פני השטח שנאה גדולה שררה ביניהם, אך אהרון מיטיב לראות כי שנאה זו היא פרי אהבה גדולה שנכזבה, ציפייה עמוקה לקשר שנתבדתה. בסתר לבו כל אחד מהם היה רוצה כי פני הדברים ישתנו, והיה קורע בגדיו ואומר: "אוי לי שאני הוא שסרחתי עליו". אהרון נתן לאמת הפנימית הזאת ביטוי, ובדיעבד התברר שאכן כך היו הדברים שהרי "כשנפגשו... גפפו ונשקו זה לזה".
אנחנו חיים בדור שבמבט ראשון אי אפשר שלא להתריס בפניו: "רשע אתה". העושה כן יוכל להרגיע עצמו כי אמר אמת, לא טשטש ולא החניף, הרי הוא מן המקנאים קנאת ה'. אך המבקשים להושיע יתבוננו פנימה וישכילו לראות את האמת הנסתרת, לגלות את נקודת האור ולפנות אל הדור באמון: "צדיק אתה"!


תגיות: פיוס | אמון | חנפנות | שלום | אמת



מאמרים נוספים מעלון פרשת פנחס תשס"ז:
הקווים האדומים - הרב שלמה אבינר
"הוד והדר לבשת" - הרב ערן טמיר
דברי ירמיהו - הרב עזריאל אריאל
בזבוז זמן - הרב אלישע אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: