סידרת “הָעֹז וְהָעֲנָוָה” – חלק א’: הציפור והצייד

סידרת “הָעֹז וְהָעֲנָוָה”
חלק א’: הציפור והצייד| מאת: נתן קוטלר
בסידרה זו ננסה לברר אי”ה לאור משנתו של מרן הראי”ה קוק זצ”ל כיצד יש להתייחס להשקפות ולדעות המנוגדות לתורה. האם יש להילחם נגד הצדדים הרעים שבהן? או לגלות את גרעין הטוב החבוי בהן? או שילוב של השניים? כיצד מחד” נילחם מתוך עוז בצדדים הרעים של דעות אלו” ומאידך” נכיר מתוך ענווה את גרעין הטוב החבוי בהן?
הטוב והרע מעורבבים
לפני חטא אדם הראשון” המציאות בעולם היתה חד-משמעית” היה ברור לחלוטין מה אמת ומה שקר. אך כתוצאה מהחטא” המציאות הפכה מורכבת והטוב והרע התערבבו זה בזה. בטוב יש רע וברע יש טוב. “אז נתערבו הכוחות הרע בתוכו ממש” וכן בהעולמות” וזהו עץ הדעת טוב ורע” שנתחברו ונתערבו בתוכו ובהעולמות הטוב והרע יחד זה בתוך זה ממש” (נפש החיים ו’ בהגה”ה; ראה: מכתב מאליהו ח”ב 137 ואילך). כדי להבין את העולם שלנו מאז חטא אדם הראשון” אי אפשר להסתכל על העולם במשקפיים חד-ממדיות” אלא יש להבין שהמציאות מורכבת והטוב והרע מעורבבים זה בזה.
נקודת האמת מעמידה את השקר
כאשר נשלחו המרגלים לתור את הארץ” רובם (למעט כלב ויהושע) הוציאו דיבה רעה על ארץ ישראל. “וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ… וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא” (במדבר יג כז-לב). אך אם מטרתם היתה להוציא דיבה על הארץ” מדוע הם הזכירו שהארץ “זבת חלב ודבש” שהרי אלו דברי שבח?
רש”י מלמדנו יסוד גדול: “כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחילתו” אין מתקיים בסופו” (שם כז). השקר אינו יכול להחזיק מעמד בעצמו לאורך זמן כדברי חז”ל “ומאי טעמא שיקרא אחדא כרעיה קאי” ואמת מלבן לבוניה? [=מה הטעם שאותיות המילה ‘שקר’ עומדות על רגל אחת” ואילו אותיות המילה ‘אמת’ יציבות?] – קושטא – קאי” שיקרא – לא קאי [=אמת עומדת ואילו שקר אינו עומד” (שבת קד” א). ואיך בכל זאת השקר מצליח להחזיק מעמד אפילו לזמן מועט? רש”י מלמדנו שנקודת האמת שמסתתרת בשקר היא זו שמעמידה את השקר. ולכן” המרגלים היו מוכרחים להזכיר בדבריהם נקודת אמת שארץ ישראל ‘זבת חלב ודבש'” כדי שלדברי השקר שלהם יהיה קיום.
הציפור שישבה על איקונין של מלך
הרב קוק כתב אגרת יסודית על הדרך להתמודד עם דעות המנוגדות לתורה. הרב קוק מדבר על היחס המורכב של ‘אגודת ישראל’ לציונות. מצד אחד” הציונות מתנערת מהיהדות “אומרת בקול חצוף” שאין לה חלק בכל קודש” מיסודו” מפני שהיא כופרת העיקר” (אגרות הראיה ח”ב אג’ תקמא). אך מצד שני” יש בציונות המון טוב “כח מוסרי שצפון בקרבה”. בתקופת הגלות” המושג ‘כללות האומה'” כמעט לא היה קיים. כל קהילה חיה את חייה באופן נפרד. אך הפעם הראשונה” לאחר כמעט אלפיים שנה” שהתחילו לדבר במושגים של ‘כלל עם ישראל'” הייתה בזכות הציונות. “שהיא דורשת את ישועת כלל ישראל” כולו דוקא” אינה מתחשבת עם פרטים ולא עם סיעות ומפלגות” כי אם דווקא את הכלל כולו היא חפצה לתפוס בלבבה” את כל ישראל” את האומה”. הציונות” אומר הרב קוק” פועלת באומץ ובגבורה בלתי מצויה למען התחיה של כלל עם ישראל בארצו.
הרב קוק מביא משל מהמדרש לנקודה הטובה שיש בציונות שנותנת לה קיום “משל לצייד שהיה צד ציפורים” צד את הראשונה” בא לצוד את השניה” הלכה וישבה לה על איקונין של מלך. עמד לו הצייד תוהה בה אמר לה אם אזרק עליה אבן אני מתחייב בנפשי! ואם אתן את הקנה מתיירא אני שלא יגע באיקונין של מלך! איני יודע מה אומר לך אלא למקום יפה ברחת ונפלטת” (שמות רבה כז” ו). הצייד נמצא בדילמה קשה מאוד” מצד אחד עליו לצוד את הציפור” אך מצד שני” הציפור יושבת על איקונין של מלך” שאי אפשר לזרוק בה חץ וגם לא לידות בה אבן” שלא יהיה כרוגם איקונין של מלך.
הציונות היא כמו הציפור שאמנם יש בה דברים רעים” אך יש בה גם דברים טובים. ולא זו בלבד” אלא שיש בה ערכים כל כך גדולים שמעמידים אותה ונותנים לה קיום. ולכן” אם נלחמים בציונות” ממילא נלחמים גם בדברים הטובים שיש בה ולמלחמה זו אין קיום שהרי אי אפשר להילחם בדברים הטובים ואי אפשר לרגום איקונין של מלך.
ובכן” מה עושים? כיצד עלינו להתמודד מול דעות המנוגדות לתורה” אך יש בהן גם דברים טובים ואמיתיים הנותנים להן קיום?
בשבוע הבא נברר אי”ה את הדרך בה מדריכנו מרן הראי”ה קוק זצ”ל כיצד להתמודד נכון במלחמת הדעות והאמונות.
לתגובות: natanorot@gmail.com