איך מחנכים ילדים לתפילה? הרב אלישע אבינר

אחד האתגרים החינוכיים המורכבים הניצבים בפנינו הוא החינוך לתפילה. מדוע? מפני שתפילה היא “עבודה שבלב”. אמירת נוסח התפילה היא המסגרת שבה יש ליצוק תוכן פנימי הבוקע מהלב. “כוונה” מעכבת בחלק מהתפילה” ואין יוצאים ידי חובה בלעדיה. כבר ציינו רבים שאי אפשר לכפות נער או נערה להתפלל מפני שאי אפשר לאנוס את הלב ואת המוח” ואם הלב חסר – הכול חסר. מלמול נוסח התפילה ללא אמונה בה’ שיענה לתפילה – הרי זה דומה לצפצוף הזרזיר.
אין כל ספק שהחינוך לתפילה מתחיל בגיל הילדות” שאז נוח יותר לחנך ולהשפיע” ורגשי אמונה טבעיים ממלאים את לבו של הילד. אבל גם על החינוך לתפילה בגיל הילדות מתעוררת דילמה. חז”ל קבעו “קטן היודע לנענע – חייב בלולב” להתעטף – חייב בציצית” לשמור תפילין – אביו לוקח לו תפילין. יודע לדבר – אביו לומדו תורה וקריאת שמע” (סוכה דף מב א). מה פירוש “יודע”? מבין את עומק משמעות המצווה? לא. גדולי ישראל פירשו שה”ידיעה” היא הידיעה הטכנית” כלומר שהקטן יודע לקיים את המצווה כראוי על פי דרישות ההלכה. מכאן הסיקו שהחינוך למצוות מתחיל בהרגל. בשלב הראשון” הקטן איננו מבין למה ומדוע הוא נדרש לנענע לולב ולהתעטף בציצית” הוא איננו מכיר את טעמי מצוות לולב וציצית. אבל הוא קונה הרגלים” לקיים את המצוות. בהמשך יתווספו עומק ומשמעות. החינוך בדרך זו יפה ביחס למצוות שעיקרן מעשה” אבל האם זה מתאים גם לתפילה שהיא “עבודה שבלב”?! התשובה מצויה בדברי חז”ל עצמם: “יודע לדבר – אביו לומדו תורה וקריאת שמע”. החינוך לקריאת שמע מתחיל מרגע שהקטן יודע לדבר” למרות שקיים ספק גדול אם הוא מבין מה פירוש “ה’ אחד”” וכדומה.
חינוך לתפילה המבוסס על הרגל” יש לו את המעלה של כל הרגל טוב שהופך ל”טבע שני”. אין שאלות” אין תהיות” אין לבטים יומיומיים” אין מאבקים פנימיים” אלא ישנה זרימה פשוטה וטבעית. כוחה של השגרה מנצח את כל החולשות האנושיות ואת כל “בלבולי הסברה”. ההרגל הטוב הוא התרופה לכל החולשות והפיתויים. לכן החינוך לתפילה המבוסס על ההרגל הוא חיוני” וכל המקדים בו הרי זה משובח.
אבל” בצד המעלה” קיים גם חיסרון. הילד מתרגל להתפלל כ”צפצוף הזרזיר”” לחזור על מילים שאיננו מבין אותן. הוא מתרגל לתפילה טכנית” לגוף ללא נשמה (תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה). ללא מאמץ חינוכי שלנו לעלות קומה בתפילתו” הוא יישאר ברמת תפילה נמוכה ולא יטפס הלאה. לכן” אחרי החינוך להרגל מגיע החינוך למשמעות. בדרך כלל במונח “משמעות התפילה” מתכוונים למשמעות המילים – להבין את נוסח התפילה. חלק מנוסח התפילה הוא קל” וחלקו קשה יותר ודורש הסבר ואפילו פענוח. אבל משמעות המילים היא רק חלק מתוך משמעות התפילה. החלק העיקרי איננו פירוש המילים אלא הבנת משמעות עצם התפילה: מה היא תפילה עבורנו? מה פירוש לעמוד לפני ה’? כיצד פוגשים את ה’ בתפילה? האם באמת ה’ שומע את תפילתנו? האם ה’ עונה לתפילתנו? אין תפילה משמעותית בלא תשתית אמונית חזקה. לצערנו” אצל מבוגרים רבים התפילה היא ריטואל ריק מתוכן” לא מפני שאינם מבינים את פירוש מילות התפילה ולא מפני שדעתם מוסחת ואינם מצליחים לכוון לפירוש המילים” אלא מפני שרעיון התפילה רחוק מליבם. רגליהם מובילות אותם לבית הכנסת” אבל אין להם שום ציפייה מהתפילה” לא להתרחשות רוחנית” לא למפגש עם אלוקים” לא להתנשאות אל העליונים ולא למענה אלוקי לתפילתם.
לכן החינוך לתפילה הוא בראש ובראשונה חינוך אמוני. גם לגבי נוסח התפילה עצמה לא די להבין את המילים אלא צריך לגלות יחס עמוק לתוכן התפילה” לבקשות שאנו מעלים באמצעותה. ידועים בהקשר זה” דברי מרן הראי”ה קוק זצ”ל בהקדמתו ל”מוסר אביך”” שאם אין אדם מכיר בערך ירושלים והמקדש” ויתר העניינים המוזכרים בתפילת העמידה” כיצד יבקש עליהם בלב שלם. “כל זמן שלא יְלמד לעצמו שתתברר לו מעלת נשמת האדם ומעלת ישראל ומעלת הארץ הקדושה וההשתוקקות הראויה לכל איש ישראל לבניין המקדש וגדולת ישראל והתרוממותם בעולם” כמעט שאי-אפשר לטעום טעם עבודה. שהרי כיוון שחז”ל אמרו על פסוק ‘ולעבדו בכל לבבכם’ – ‘עבודה בלב זו תפלה'” אם כן התפלה היא בחינת העבודה” ואינו ראוי לעבודה כי אם כשיהיה במצב דעת יראת ד’ כל כך עד שיהיו עניני התפלה קרובים אל לבבו. ואם לא ידע מעלת נפשו איך יתפלל ברצון שלם והרגשת חסרון שיחנהו השי”ת דעה בינה והשכל [= “אתה חונן לאדם דעת”]” כיון שאינו מכיר… מה חסר לו אם ח”ו לא ישכיל ויבין… ואם לא ידע מעלת ישראל איך יתפלל בלב שלם על גאולתם… ואם לא ישכיל מעלת הארץ הקדושה וסגולתה וקדושתה איך יתפלל על בנין ירושלים” והתפלה היא דוקא מקירות הלב כשמרגיש שהוא חסר בדבר”.
מבחינה חינוכית” החינוך לתפילה הוא טריגר לחינוך ליסודות האמונה. ובכיוון הפוך – ללא אמונה גדולה ומקיפה” כמעט בלתי אפשרי להתפלל בכנוּת (המשך בשבוע הבא)
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.