מעגל חברתי בשנה ראשונה לנישואין

שאלה
אני בחורה רווקה בת 28 ואני מגלה תופעה לא נעימה בלשון המעטה” שאני לא מבינה אותה. יש לי חברות טובות שמתחתנות וכמעט עם כל אחת” אני שותפה מלאה בהתרגשות לקראת החתונה. מיד לאחר החתונה” הן נעלמות ושוכחות אותי וזה מאד פוגע. יש כמה חברות” שלאחר תקופה חוזרות ליצור קשר” אבל זה לא זה. ברור לי שהקשר לא יכול להיות כבעבר. אבל בכל זאת” נגמרו החיים עם החברות?? האם זו תופעה נורמאלית? האם נישואין מפרידים בין חברות???
תשובה
שאלתך כנה וכואבת גם יחד. אני משערת שיקל עליך להבין את חברותייך” כשתזכי גם את להינשא ובקרוב בעז”ה.
זו אכן תופעה” שמתבטאת ברמות שונות של “היעלמות”” בהתאם למצב הקשר הזוגי. אתייחס בדברי לחברוּת אמת ולא לחברוּת אינטרסנטית זמנית.
אני מאמינה שאת מבינה” שחיבור זוגי בין שני הפכים” הוא מורכב ודורש השקעה אינטנסיבית בכוחות נפש” שיקולי דעת והתמודדויות רצופות ומאתגרות. אינה דומה היכרות שלפני נישואין” לחוויות החיים בנישואין” בשותפות ואחריות שיוויונית.
אצל הזוגות החדשים” יש במידה שונה את המצבים הבאים:
” “הלם” ראשוני” מהול בשמחת החידוש והכמיהה לאהבה מושלמת ויציבה.
” ישנה כבדות מעצם האחריות והעול החדש. מחוסר אנרגיות” תשומת לב לחברות נראית כעול נוסף.
” מתגנבות מחשבות נורמליות” או שנאמרות במפורש” שזה לא זה ואולי טעו בבחירת בן הזוג. מחשבות כאלה” גורמות לזוג להסתגר יותר” כדי ש”טעותם” לא תתגלה” לאחר כל השמחה והביטחון שבחרו נכון. (או שמלכתחילה התחתנו מתוך ספק ו”נגררו” לנישואין.)
” ההחלטה להשקיע בקשר מתוך מודעות שיש עבודה עצמית וזוגית” גורמת לבני הזוג” להיות כל כך שקועים בעצמם” עד כדי ש”שוכחים” את הסביבה החברתית.
” הם גם מחויבים למשפחה חדשה נוספת” כך שהחברים הם מעגל רחוק יותר. אולי גם קיימת המחשבה” שחברים טובים יבינו” שהעיסוק בבניית הזוגיות הוא מעל הכל וימתינו.
” ייתכן שגם בני הזוג מרגישים בדידות חברתית” כי אינם יודעים במה ניתן לשתף” אם בכלל. נוצרת מבוכה ובעיה אם לומר ואם לא לומר.
” אולי חברתך זקוקה לתמיכה ועסוקה בהתמודדויות אישיות” כך שאינה פנויה לחשוב על אחרים.
” ייתכן שיש חשש מצד חברתך” שאם תשתף אותך זה יכאיב לך ” כי עדיין לא זכית לכך.
” ייתכן שיש לה נושאים שאינם שייכים אליך מבחינת צניעות ופרטיות” או שאינם רלוונטיים לגבייך כרגע” כמו הריון וכד’ וזה כל עולמה כעת” וכביכול אין לה על מה לדבר איתך.
” כדאי לקבל זאת כתופעה חולפת” כמו שחברים (בנים) בד”כ מתייחסים. החברות אצל בנות צמודה יותר ולכן הריחוק כואב יותר.
עצתי לך לכנות מצב זה בשם התכנסות במקום היעלמות. בני הזוג מתכנסים בתוך עצמם” עד שמרגישים יציבים ואז מרשים לעצמם להתפנות למעגלי חיים נוספים. בחיי הנישואין” ישנן תקופות התכנסות נוספות” בהתאם להשקעה הנצרכת באותה תקופה. למשל בגיל ההתבגרות של הילדים.
כדאי לזכור” שבשנה הראשונה” החתן לא יוצא לצבא (במלחמת רשות)” אפילו לא בעורף העם. תפקיד החייל לשמור על עם ישראל. לעומתו” האיש שמצחק עם אשתו כדוגמת יצחק ורבקה” יוצר ובונה את הדור הבא. כפי מידת ההשקעה” בקרבה” בחיבה ובאהבה באיכות ובכמות” כך ייבנה הדור הבא של עם ישראל . זו אחריות עצומה לכלל ישראל.
על כן זו תופעה נורמלית” ונישואין לא מפרידים בין חברות. כדאי לך בשלב זה להפנות את מבטך להכנה עצמית לנישואין ולחכות בסבלנות” עד שתחלוף תקופת ההתכנסות.
סביר להניח” שכאשר חברתך תרגיש שאת מבינה ומקבלת אותה כפי שהיא” החברות ביניכן תתחדש ותשתנה” בהתאם לכל שלב משלבי חייכן.