סידרת “הָעֹז וְהָעֲנָוָה” – חלק ב’ – שיטת דוד המלך ‘דגלי מסכתא’

חלק ב’: שיטת דוד המלך ‘דגלי מסכתא’ | מאת: נתן קוטלר
בשבוע שעבר ראינו שהמציאות מורכבת והטוב והרע מעורבבים זה בזה. ולכן” ברע חבוי גרעין טוב שמעמידו ונותן לו קיום. ולכן כאשר מתמודדים מול דעות המנוגדות לתורה” יש לדעת שיש בהן גם דברים טובים ואמיתיים שנותנים לדעות אלו קיום. הפעם נראה ששיטת דוד המלך ‘גליא מסכתא'” היא מציאת גרעין הטוב בכל דבר.
להפריד את הטוב מהרע
הרב קוק מתייחס לשאלה ‘כיצד להתמודד עם דעות המנוגדות לתורה?’ ואומר שישנן שתי דרכים להתמודד עם דעות אלו: הדרך הראשונה היא להילחם בצד הרע שיש בדעות אלו ובנזק שדעות אלו גורמות. אך הרב קוק כותב שהדרך הראשונה אינה מספיקה. אמנם חשוב להבליט את הצד הרע שבדעות המנוגדות לתורה” כדי שהציבור יידע להיזהר מדעות כאלו. אך כל זמן שמבליטים רק את הרע אי אפשר לנצח” כי “לכל דבר רע יש איזה ענין טוב שמצדו הוא מושך את הלבבות אליו” (מאמרי הראיה א’ 84-85).
ולכן” הרב קוק כותב שיש דרך שניה” והיא לגלות את המסכת בשלמותה ולהפריד את הטוב מן הרע. מאחר שיש תמיד טוב המסתתר ברע” יש לאמץ את הטוב ולהילחם ברע. יש לברר מדוע יש אלו שתומכים בדעות אלו? מהו גרעין הטוב המסתתר בהן? כאשר מבררים זאת “הוא מראה לכל שצריך להציל את הגרעין הטוב בעצם טובו” ולהישמר מכל הדברים הרעים והגורמים לו” (מאמרי הראיה שם). בדרך זו מאפשרים גם לאלו התומכים בדעות אלו להבין שעדיף להם להתנער מהרע ולדבוק רק בטוב.
הרב קוק כותב ששיטה זו (הדרך השניה) היתה דרכו של דוד המלך “דוד דגלי מסכתא [=דוד היה נוהג לברר את העניין מכל צדדיו] כתיב ביה ‘יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ’ (תהלים קיט” עד)” (עירובין נג” א). ואיך אנו רואים זאת מחייו של דוד?
דוד רואה את הטוב בשאול
שאול מנסה ללכוד את דוד ולהורגו. יום אחד מספרים לשאול שדוד מסתתר במדבר עין גדי” שאול לוקח שלושת אלפים חיילים ללכוד את דוד. שאול נכנס לבדו לתוך מערה ואינו יודע שדוד ואנשיו מסתתרים שם. אנשי דוד מפצירים בדוד להרוג את שאול מדין רודף (מלבי”ם שם). “וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵה’ אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ ה’ לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי מְשִׁיחַ ה’ הוּא” (שמואל א’ כד” ו).
דוד מצליח לגלות את המסכת בשלמותה ולראות מעבר לצדדים הרעים בשאול המבקש להורגו ורואה את הצדדים הטובים בשאול שהוא משיח ה’.
ההקשבה של דוד לדברי אביגיל
חיילי דוד גמלו חסד עם רועי נבל הכרמלי בכך שהיו נוהגים לשמור עליהם מליסטים ומחיות טרף. ולכן מן הראוי שבשעת החגיגות של גזיזת הצאן” נבל יזמין גם את חיילי דוד לקחת חלק במשתה. ואכן דוד שלח את נעריו לדרוש בשלום נבל ולבקש שיספק מזון לו ולאנשיו. אך במקום להכיר טובה לדוד ואנשיו” נבל דוחה בבוטות את בקשתם ואף מבזה את דוד: “וַיַּעַן נָבָל אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיֹּאמֶר מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו” (שמואל א’ כה” י). כאשר דוד שומע את דברי נבל” הוא מקים בית דין לדיני נפשות והדיינים מכריעים שנבל חייב מיתה (סנהדרין לו” א) מדין מורד במלכות (מגילה יד” ב) שהרי דוד נמשח על פי נביא ורוב שבט יהודה נטה אחריו (מלבי”ם שם).
אך לפתע מתחולל מפנה בסיפור. אביגיל אשת נבל הכרמלי מופיעה ומוכיחה את דוד על פסק הדין לחייב את נבל מיתה מדין מורד במלכות “אמרה לו: עדיין שאול קיים” ולא יצא טבעך בעולם” (מגילה שם) ולכן לשיטתה של אביגיל” דוד עדיין אינו מלך ולכן נבל אינו מורד במלכות ולא מגיעה לו מיתה. אביגיל מזהירה את דוד שלא להשתמש בכוחו שלא כדין “וְעַתָּה אֲדֹנִי חַי ה’ וְחֵי נַפְשְׁךָ אֲשֶׁר מְנָעֲךָ ה’ מִבּוֹא בְדָמִים וְהוֹשֵׁעַ יָדְךָ לָךְ וְעַתָּה יִהְיוּ כְנָבָל אֹיְבֶיךָ וְהַמְבַקְשִׁים אֶל אֲדֹנִי רָעָה” (שם כו).
הגדלות של דוד מתבטאת בכך שהוא מסוגל לגלות את המסכת בשלמותה” הוא מקשיב גם לצד השני. דוד רואה את כל התמונה” מוצא את הטוב בדבריה של אביגיל ומודה לה שהראתה לו את האמת. “וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַל בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחֵךְ הַיּוֹם הַזֶּה לִקְרָאתִי. וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ וּבְרוּכָה אָתְּ אֲשֶׁר כְּלִתִנִי הַיּוֹם הַזֶּה מִבּוֹא בְדָמִים וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי” (שם לב-לג).
ישנם שני רבדים לשיטת דוד המלך ‘גליא מסכתא’. הרובד הראשון הוא כפי שראינו – מציאת גרעין הטוב בכל דבר. אך הרובד השני כפי שנראה אי”ה בשבוע הבא הוא – להפוך את הרע לטוב.
לתגובות: natanorot@gmail.com