ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


חינוך ילדים לתפילה (ב)

הרב אלישע אבינר

העיון בהלכות חינוך לתפילה מלמד כיצד רצו רבותינו שננחיל את הרגלי התפילה לילדינו. המשנה קובעת: "קטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין" (ברכות דף כ א). נחלקו רבותינו הראשונים מהו גילם של קטנים שבמשנתנו? איזה קטן פטור מקריאת שמע? רבנו תם פירש שהמשנה פוטרת קטן "שלא הגיעו לחינוך", אבל משהגיע לגיל חינוך חייב אביו ללמדו קריאת שמע ולהרגילו בהנחת תפילין, כמו שנאמר: "קטן היודע... לשמור תפילין - אביו לוקח לו תפילין. יודע לדבר - אביו לומדו תורה וקריאת שמע" (סוכה דף מב א). לעומת רבנו תם, מפרש רש"י שגם קטן שהגיע לגיל חינוך (מעל גיל 6) פטור מקריאת שמע, כלומר: הוריו פטורים מלחנכו בקריאת שמע. מדוע? מסביר רש"י: "לא הטילו על אביו לחנכו בקריאת שמע, לפי שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע". זמן קריאת של שחרית מסתיים יחסית מוקדם, וזמן קריאת של ערבית מתחיל מאוחר (בקיץ). בבוקר הקטן עדיין ישן ובערב הוא כבר מתארגן לשינה "שאינו מצוי אצלו [= אצל אביו] כשמגיע זמן קריאת שמע בערב או ישן הוא בבוקר" (טור ושו"ע או"ח סי' ע). ההלכה ש"קטן היודע לדבר - אביו לומדו תורה וקריאת שמע" איננה במסגרת החינוך למצוות קריאת שמע בזמנה וכהלכתה אלא חלק מהחינוך ללימוד תורה ולאמונה, וזה איננו מוגבל בזמן כלשהו. ציינו האחרונים, שעל אף שאין מחנכים קטן לקריאת שמע מחנכים אותו לתפילה (תפילת "שמונה עשרה") מפני שסוף זמן תפילה הוא מאוחר (משנ"ב שם אות ט).
אבל עדיין יש לתמוה: אמנם אי אפשר לחנך ילד לקריאת שמע מפני שהוא ישן אבל מי מונע מאיתנו מלהעיר אותו בזמן קריאת שמע ולהרגילו באמירתה?! נחנך אותו להשכים קום ולקרוא קריאת שמע בזמנה! התשובה היא שלא מחנכים לתפילה בכוח, ולא מחנכים בדרך הגורמת סבל לילד. מכאן ניתן להסיק כלל גדול בחינוך קטנים לתפילה: החינוך לתפילה צריך להיות חוויה נעימה אצל הילד ולא חוויה של סבל. לכן לא מעירים אותו השכם בבוקר לקריאת שמע.
להלכה הורה מרן ש"ראוי לנהוג כרבנו תם". פירש ה"משנה ברורה" שמרן מתכוון לומר שלמרות ששיטת רש"י היא העיקרית, מכל מקום נהגו כרבנו תם. הוי אומר: העיקרון של שיטת רש"י מסתבר והוא צריך לשמש לנו מורה דרך בחינוך למצוות. לכן פסק בשו"ת "אור לציון" (או"ח ח"ב פרק מה יג, לרב ב"צ אבא שאול) ש"קטן שהגיע לחינוך יש לחנכו למצות קריאת שמע אם הוא ער בשעת קריאת שמע. אם הוא ישן - אין צריך להעירו".
אמנם מוכרים לכולנו סיפורים מעוררי השתאות על ילדים קטנים שלאורך שנים קמו ממיטתם בחשכת ליל כדי ללכת עם אביהם לתפילת ותיקין. זה נפלא, כל עוד הקימה המוקדמת היא מרצון, כל עוד חווה הילד חוויה חיובית ורעננה.
מרכיב החוויה החיובית בתפילה איננו נוגע לזמני התפילה בלבד אלא לכל מהלך התפילה. אם הילד מובל בכפייה לבית הכנסת, ובכל משך התפילה אביו מתעמת איתו, נוזף וגוער בו על מנת להביאו להתפלל - אין כאן חינוך לתפילה, אלא אנטי-חינוך לתפילה.
הרחיב על כך את הדיבור הרב יחיאל יעקובסון (בקונטרס "אל תחטאו בילד"): "הורה הגורם לבנו תחושות שליליות בכל פעם שהוא מפעיל אותו בשמירת תורה ומצוות, הריהו עוסק בהרס חינוכי, ולא כפי שהוא משלה את עצמו - בחינוך". מובא שם סיפור על אב שהביע את תמיהתו על כך שבנו סטה מדרך התורה למרות ההשקעה החינוכית המרובה שהשקיעו בו. האב סיפר כיצד חינך את בנו לתפילה: הוא דאג שבנו יצטרף אליו מידי יום לתפילה על מנת שבנו יתפלל לצידו והוא ישגיח עליו. וכך היה: בנו ישב לידו, סידורו היה פתוח, תחת עינו הפקוחה של אביו. ברגע ששקע בנו בחלומות, האב העיר אותו ואילץ אותו לשוב לתפילתו. כאשר נשאל הבן על כך, הוא השיב שאין דבר שנוּא עליו כמו התפילה. הא סיפר שכל השנים שהוא ישב בבית הכנסת ליד אביו, הוא ייחל ליום שייגמר הסיוט. היום, בכל כניסה לבית הכנסת הוא מרגיש רע.
החוויה השלילית בתפילה שחווה הילד הזה בילדותו, נקשרה בתודעה שלו עם התפילה בכלל. לכן, למרות שאביו כבר איננו יושב לצידו בתפילה, הוא עדיין מרגיש סבל בתפילה. כל מפגש מחוּדש עם התפילה מעורר בו את התחושות הלא-נעימות שהוא חווה בעברו. אביו חשבה לטובה, לחנך את בנו לתפילה, אבל בפועל הוא השיג את ההפך: בנו סולד מהתפילה.
חינוך נכון לתפילה הוא באמצעות תחושות חיוביות: תחושות חיוביות במהלך התפילה ותחושות חיוביות לאחריה. המשך בשבוע הבא.
לתגובות: [email protected] . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill אתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: