סידרת “הָעֹז וְהָעֲנָוָה” – חלק ג – להפוך את הרע לטוב

חלק ג’: להפוך את הרע לטוב | מאת: נתן קוטלר
בשבוע שעבר ראינו את הרובד הראשון בשיטת דוד המלך ‘גליא מסכתא’ – מציאת גרעין הטוב בכל דבר. הפעם נראה את הרובד השני – להפוך את הרע לטוב.
להפוך את הטומאה לקדושה
אי אפשר להבין את מלחמות דוד המלך לפי הפשט בלבד” מאחר ורב הנסתר על הגלוי. דוגמא לעיקרון זה היא ממלחמת דוד עם בני עמון. יואב נלחם עם בני עמון ולפני שהוא כובש את עיר המלוכה” הוא שולח שליחים לקרוא לדוד ללכוד את העיר. דוד המלך אוסף את כל העם ויוצא להילחם ומנצח בקרב. אך לאחר מכן” אנו נתקלים במאורע הנראה תמוה: “וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד וּשְׁלַל הָעִיר הוֹצִיא הַרְבֵּה מְאֹד” (שמואל ב’ יב” ל). רש”י מלמדנו שכתר המלוכה שימש לעבודת המולך כפי שנאמר “וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן” (מלכים א’ יא” ז).
השאלה אם כן היא כפולה: חז”ל שואלים אם מדובר בע”ז” איך דוד היה יכול ליהנות מ”עֲטֶרֶת מַלְכָּם” ולהשתמש בה לצרכיו “וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד”? בנוסף” הרב קוק שואל מדוע דוד המלך היה צריך לקחת את כתר המלוכה” וכי היה חסר לו זהב?
השאלות למעשה מתרצות זו את זו. שיטתו של דוד המלך היא ‘גליא מסכתא'” כלומר למצוא את הגרעין הטוב בכל דבר. ולא זו בלבד” דוד המלך היה הופך את הרע לטוב ואת הטומאה לקדושה. ולכן” חז”ל אומרים “ומי שרי [=ואיך מותר ליהנות מהכתר]? איסורי הנאה נינהו [=אסור ליהנות מע”ז]! אמר רב נחמן: איתי הגיתי בא וביטלה” (ע”ז מד” א). איתי הגיתי היה עובד ע”ז ששירת בצבאו של דוד המלך ובסופו של דבר התגייר (ראה: חיד”א” פתח עינים ח”ב ע”ז שם ד”ה ואפשר). מאחר ורק עובד ע”ז יכול לבטל עבודה זרה (רמב”ם הל’ ע”ז ח” ט)” לכן תפקידו של איתי הגיתי היה לבטל את העבודה זרה” כפי שביטל את האלילים של הפלישתים (שמואל ב’ ה” כא ע”פ ע”ז שם) וכפי שביטל את “עֲטֶרֶת מַלְכָּם” של בני עמון.
ולצורך איזו מטרה היה דוד המלך צריך להיעזר באיתי הגיתי לבטל את “עֲטֶרֶת מַלְכָּם” של בני עמון? .
‘לגייר’ את הממלכתיות
שמעתי מידידי הרב יוסי לוי הסבר נפלא” עבודת המולך הייתה למעשה התבטלות הפרט אל הכלל בקיצוניות גמורה. אצל בני עמון” הממלכתיות היתה הערך הנשגב ביותר בחייהם” עד כדי כך שהיו מוכנים להקריב את דור העתיד למען המלוכה. אין ספק שמדובר באידיאולוגיה מעוותת ואכזרית” אך יש בה גרעין של טוב שדוד המלך הבין שצריך לקחת לבניית המלוכה בעם ישראל (ראה: עין איה שבת נו” א). תקופת השופטים התאפיינה במילים “בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה” (שופטים יז” ו). בעם ישראל הערך הפרטי גבר על הערך הכללי” לא היתה מסורת של מלוכה. אמנם שאול נמשח למלך” אך מלוכה זו לא החזיקה מעמד לאורך זמן. ולכן” כאשר דוד המלך היה צריך לייסד מלוכה נצחית” היה עליו ‘לגייר’ את הגרעין הטוב בממלכתיות של בני עמון ולכן “וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם… וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד”.
מה עניין חרבו של גולית לאוהל מועד?!
דוד מכה את גולית ולוקח את חרבו של גולית לאוהל מועד בנוב. מרגע זה ואילך חרבו של גולית היתה באוהל מועד” עד שאחימלך הכהן נתן את החרב לדוד כאשר ברח מפני שאול “וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה הִנֵּה הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה אַחֲרֵי הָאֵפוֹד אִם אֹתָהּ תִּקַּח לְךָ קָח כִּי אֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ בָּזֶה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֵין כָּמוֹהָ תְּנֶנָּה לִּי” (שמואל א’ כא” י). השאלה היא מה עניין חרבו של גולית לאוהל מועד?
דוד היה במדרגה רוחנית גבוהה כל כך” עד שהיה יכול להפוך את הרע לטוב. ולכן” דוד המלך הבין שאפילו חרבו של גולית ששימשה לרוע ולאכזריות” יכולה להתעלות לשימוש טוב. וכיצד? הרד”ק כותב שדוד שם את חרבו של גולית באוהל מועד” כדי שכל מי שיגיע לאוהל מועד ייזכר בנס הגדול “היה רואה אותה וזוכר הנס ומודה לא-ל יתברך ומישר לבבו אליו ומגדיל בטחונו בו”. אך היתה לחרב גם מטרה נוספת.
האברבנאל אומר שתחילה התייחס אחימלך לחרב כדבר רע ולכן התלבט אם דוד ירצה לקחת אותה” אך דוד השיב לו “אֵין כָּמוֹהָ תְּנֶנָּה לִּי” ומדוע? “רוצה לומר כבר נעשתה לי תשועה על ידה והיא טובה לי” (אברבנאל שם ט). דוד המלך ידע שישתמש בחרב לטובה כדי להילחם נגד הרוע והאכזריות ולמען הטוב והצדק בעולם” כדברי אביגיל לדוד “כִּי מִלְחֲמוֹת ה’ אֲדֹנִי נִלְחָם וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ מִיָּמֶיךָ” (שמואל א’ כה” כח). [תודה לידידי הרב אילן אלפונטה על ההשראה לרעיון זה].
השאלה היא כיצד עלינו להתייחס לשני הרבדים בשיטתו של דוד המלך ‘דגלי מסכתא'” למצוא את הטוב ברע ולהפוך את הרע לטוב? האם מדרגה זו גבוהה מדי עבורנו” או שיכולים אנו להיאחז בחלק ממנה” כאשר אנו מתמודדים עם דעות המנוגדות לתורה? נמשיך אי”ה בירור זה בשבוע הבא.
לתגובות: natanorot@gmail.com