ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


מי הזיז את הגבינה שלי?

הרב חגי לונדין


את יחסה של התקשורת הישראלית לחג השבועות ניתן לתמצת במשפט: "מי הזיז את הגבינה שלי". על פי רוב אתרי המדיה, במעמד הר סיני ניתנו מפי הגבורה מתכונים לעוגות גבינה ולבלינצ'ס. עקב מוצאי העדתי אני האחרון שאזלזל בבלינצ'ס גבינה, אולם לחג השבועות יש הרבה יותר מה להציע. למען האמת, העיסוק המוגזם בצד הגסטרונומי לפני חג השבועות הוא ביטוי לתופעה הצצה גם בהזדמנויות אחרות: לפני ראש השנה נערכים דיונים תהומיים בדבר כמות הישראלים שיצאו לחו"ל לתקופת החגים; חנוכה הוא הזדמנות להתוודע לכמות הקלוריות שיש בסופגנייה; לפני פורים העיסוק המרכזי מתמקד בשאלה כמה עולה תחפושת של טינקרבל; ופסח מזמין סקירה מפורטת מהו הסכום אותו תוציא משפחה ישראלית על ליל הסדר. העיסוק האובססיבי בצדדים השוליים של החגים אינו מקרי, אלא ביטוי לתרבות המצויה בחוסר יכולת להכיל את משמעותם האמיתית של מועדי ישראל. הרהור על מהותו של חג חנוכה, למשל, עלול לעלות שאלות לא-נוחות לאדם החי בתרבות המערבית, כדוגמת השאלה במי הוא היה תומך בזמן המרד: במכבים או במתיוונים?; חשיבה מאומצת מידי בדבר המשמעות של חג פסח לדורנו, מסוגל לגרום לזעזוע למי ששבוי בתפיסה ליברלית פוסטמודרנית; וכן על זה הדרך. המוצא הפשוט הוא בריחה לפולקלור דתי לא-מזיק כעיסוק בשאלה הקריטית האם מצה טובה לדיאטה או לא (והיא לא, אגב). על אותו משקל, גם שבועות וההווי סביבו עלולים לגרום להחמצה של העיקר. אחד מהטעמים של מנהג אכילת מאכלי גבינה הוא הפסוק "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד, יא), פסוק שבא להזכיר לנו כי התורה איננה יכולה להישאר כתוכן חיצוני לאישיות שלנו. הצורך לחוש מתיקות בעבודת ה' הוא נתון שלא ניתן לוותר עליו. בעולם פוסט מודרני כדוגמת עולמנו, לא ניתן להסתפק בעבודת ה' מכנית וקרירה. היו תקופות בהיסטוריה שיהודים חיו ומתו על קידוש ה' גם ללא תחושת הזדהות מודעת עם התכנים התורניים. כיום אין זה כך. הסיבות עבורן השתנה המצב טעונות בירור נפרד, אולם השורה התחתונה נותרה בעינה: מי שלא ימצא את 'האות' שלו בתורה, לא יפתח מסלול ייחודי הנותן לו תחושות סיפוק ומילוי בעבודת ה' - יתקשה מאד להחזיק עמדה בהוריקן התרבותי של ימינו. בליל שבועות, בין אמירת התיקון, לשתיית כוס קפה שחור ונמנום בשיעור - כדאי למצוא זמן קצר לעצמך. לחפש ספר תורני שמדבר אליך, אל הלב. אותה חצי שעה שבה הרגשת שמחה ומתיקות בלימוד - תהיה נקודת שאיפה לכל השנה. בין לבין, כמובן, - עוגות גבינה ובלינצ'ס, עדיף עם צימוקים.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: