א. תגובה. נפתח בתגובה על המאמר הראשון בסדרה זו. המאמר הראשון דן בשאלה כיצד מחנכים לתפילה. במצוות” מתחיל החינוך של קטנים באמצעות הרגל. מרגילים את הקטן לקיים את המצווה אף שהוא איננו יורד לעומק משמעותה. אבל שונה תפילה ממצווה – תפילה היא עבודה שבלב. האם גם לתפילה נכון לחנך באמצעות הרגל? התשובה היתה: כן. גם החינוך לתפילה מתחיל בהקניית הרגלים” כפי שנאמר בחז”ל: “יודע לדבר – אביו לומדו תורה וקריאת שמע”. זוהי הקומה הראשונה. כמובן” אין להסתפק בה אלא חייבים לבנות מעליה את הקומה השנייה: הבנת משמעות התפילה. הבנת משמעות התפילה כוללת לא רק את ידיעת פירוש המילים והניבים שבנוסח התפילה אלא גם ההכרה העמוקה של פעולת התפילה והשפעתה” משמעות העמידה לפני ה’ והפנייה אליו.
תלמיד חכם חשוב” עם נסיון עשיר בחינוך” ובחינוך לתפילה בפרט” הגיב לדברים הנ”ל. לדעתו” המפגש של הילד עם תפילה שמבוססת על הרגל הוא הרסני. הוא מתרגל להתפלל בלי הבנה וכוונה” וכך נקבעת התפילה בלבו. הוא לא יצליח לעבור לקומה השנייה. הוא ימשיך כך בנערותו ובבגרותו” מפני שקשה להשתחרר מהרגלים שנרכשו בגיל הילדות. צאו וראו מה קורה עם התפילה אצל בני נוער ומבוגרים. היא חסרת רוח חיים. בקושי מתפללים” אם בכלל. לכן בשלב ראשון” הדרך הנכונה היא לחנך את הילדים להתפלל מהלב ולא מהסידור” להרגיל אותם לפנות בשפתם אל ה’ בבקשות אישיות ולא לדקלם את הסידור. כך אנחנו מרגילים אותם ל”עבודה שבלב”. כך יתרגל הילד לפנות אל ה’ ולבטא לפניו את רחשי לבו” להתחנן בפניו ולבקש על צרכיו” להודות על העבר ולהתחנן על העתיד. לפני שנרגיל אותם לתפילה כחובה” כמחויבות הלכתית” הבה נרגיל אותם לתפילה כצורך פנימי” כחוויה בונה.
אם נרגיל את הילד לדקלם את הסידור” לצפצף כצפצוף הזרזיר את מילות התפילה” תיחסם אצלו האפשרות לפתח תפילה שהיא “עבודה שבלב”. הוראת חז”ל “יודע לדבר – אביו לומדו תורה וקריאת שמע”” אין במשמע להרגילו בכל נוסח הסידור אלא רק ללמדו את הפסוק “תורה ציוה לנו משה” ואת הפסוק הראשון שבקריאת שמע. יש דעה שהכוונה לפסוק “שמע בני מוסר אביך”.
עד כאן תמצית התגובה. היא מונחת בפניכם לעיונכם. הערות מחכימות תתקבלנה ברצון.
ב. חוויות חיוביות. במאמר האחרון הובאו מקורות הלכתיים וחינוכיים שמזהירים את ההורים המבקשים לחנך את ילדיהם לתפילה מתוך הקפדה שהילדים לא יחוו חוויות שליליות במהלך תפילתם. חוויה שלילית של ילד בתפילתו (כמו ביקורת חריפה על התנהגות על הילד במהלך התפילה” או השגחה צמודה על הילד שלא ירים עיניו מהסידור)” עלולה להביא אותו להתנכר לתפילה לכשיתבגר. עתה” בקטנותו” הוא מתפלל אף שלא נעים לו” כיוון שהוא נכנע לרצון הוריו. אין לו כוח להתנגד לדרישותיהם” לכן הוא מתפלל. אבל בהגיעו לבגרות” הוא עלול למאוס בתפילה שהוא חווה בצורה כל כך שלילית ולהשליך מעליו לגמרי את התפילה.
אבל לא נסתפק ב”סור מרע”” אלא נרבה ב”עשה טוב”” בחוויות חיוביות. חינוך נכון לתפילה נעשה באמצעות שילוב תחושות חיוביות: תחושות חיוביות לפני התפילה” במהלכה ואחריה. אם האווירה סביב התפילה תהיה נעימה” יחווה הילד תחושות חיוביות. לדוגמה: א. נלך אתו לבית הכנסת ללא עצבנות ולחץ אלא מתוך שמחה. ב. נאפשר לילד להתאוורר במהלך התפילה ולא נעמוד על כך שלא יקום מכיסאו. ג. לא נדרוש ממנו להתפלל את כל התפילה אלא אך ורק כפי יכולתו וכוחו. לא נדרוש ממנו מעל ומעבר לכוחותיו. החינוך הוא הדרגתי. אין להיבהל – מה שהוא לא השיג היום” הוא עתיד להשיג מחר. אבל” אם נדרוש ממנו להתפלל לפני שהוא בשל לכך” קיים חשש סביר שהוא לא יתפלל גם כשהוא יהיה בשל. ד. יתר הזמן” נציע לילד לקרוא ספר קריאה חינוכי” עם מסרים תורניים חיוביים. כך השהות בבית הכנסת תהיה ערבה עליו. ה. נרעיף עליו שבחים על תפילתו. ו. נעניק לו מידי פעם מתנה על מאמציו. למרות שמתנה היא “לא לשמה”” לימדונו חז”ל שמתוך ש”לא לשמה” באים ל”לשמה”. עדיף להפתיע אותו במתנה ולא להבטיח לו מראש שכר על תפילתו (“אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס”). ז. ויותר מכל – נסביר לו כמה חשובה היא תפילתו לפני המקום ברוך הוא. היא איננה לריק אלא מצטרפת לתפילותיהם של המוני בית ישראל” ויחד אתן היא עולה למעלה ופועלת את פעולתה. ח. נבקש ממנו להתפלל לרפואת חולים שהוא מכיר ושאר צרכי עמך בית ישראל שהוא מודע להם. ט. נבחר בית כנסת שאווירתו חיובית” מכבדת את התפילה ומותאמת לא רק למבוגרים אלא גם לילדים. נבחר להתפלל בבית כנסת שמקבלים בו ילדים בסבר פנים יפות” בית כנסת שרואה בהם נכס ולא מטרד. י. נקנה לו סידור נאה.
רשימה חלקית זו מדגימה מהי חוויה חיובית בתפילה. כל הורה מכיר היטב את ילדיו” ויזהה עם הזמן מה יוצר אצל הילד חוויה חיובית בתפילתו.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.
