סידרת “הָעֹז וְהָעֲנָוָה” – חלק ה’: להעמיד אלטרנטיבה תורנית

בשבוע שעבר ראינו את הרובד השני בשיטת דוד המלך ‘גליא מסכתא’ – להפוך את הרע לטוב. הפעם נברר את הדרך הנכונה להתמודד מול דעות של חול המנוגדות לתורה.
כיצד להתייחס לגימנסיה?
הגימנסיה העברית “הרצליה” הוקמה ביפו בשנת תרס”ה והייתה בית הספר התיכון העברי הראשון בארץ ישראל. הגימנסיה חרתה על דגלה “לבלתי התערב כלל ביחס התלמידים אל מנהגי הדת”. אמנם התלמידים ילמדו תנ”ך” תפילה ודינים” “אבל הכול רק לשם הספרות העברית ולא לשם הדת”. בשיעורי התנ”ך היו לומדים לפי אחת משיטות ‘ביקורת המקרא’ שמחקה פסוקים שלמים מהתנ”ך כאשר לא הסתדרו לפי ‘השיטה’ ושינתה את המילים בתנ”ך כדי שיתאימו לשיטתה “המחקרית”. בנוסף” רעיון הגימנסיה היה ליצור “יהודי חדש” הנפגש עם התנ”ך תוך כדי דילוג על אלפיים שנות הגלות (ראה: ‘אחד העם’ במאמרו ‘הגמנסיה העברית ביפו’).
ולכן” היתה בארץ ישראל ובחו”ל התנגדות גדולה לגימנסיה ולרעיונותיה. ובשנת תר”ע הרב קוק קיבל מכתב מתנועת המזרחי שבה התבקש להתנגד בגלוי לגימנסיה. אך הרב קוק השיב להם במכתב” הרלוונטי גם עבורנו כיום” בשאלה ‘כיצד להתייחס לדעות המנוגדות לתורה?’:
“על דבר הגימנסיה” אינני רואה תועלת כעת מהתנגדות גלויה מצדי” כל זמן שהיא צריכה להיות רק התנגדות שלילית” כלומר כל זמן שאין אנו נותנים לפני הקהל בית חינוך הערוך בכל מילואו לעומת הגימנסיה” אשר לא יבדל ממנה כי אם במה שהיא עוזבת את ברית ה'” ומוסדנו כמובן בע”ה יחזיק בכל עז בדגל אור ה’ ותורתו” (אגרות הראיה אג’ רפו).
להעמיד אלטרנטיבה תורנית
הרב קוק מדריך את תנועת המזרחי להתבונן במסכת בשלמותה. צריך לברר מה גרעין הטוב בגימנסיה הנותן לה את כוחה. הגימנסיה הוקמה כדי שיהיה מוסד חינוכי ברמה גבוהה שיכין את התלמידים לקראת לימודיהם האקדמיים וכדי שלא יצטרכו לעזוב את הארץ לצורך השכלה. ולכן” הרב קוק אומר שאין טעם להתנגד לגימנסיה” מאחר שהגימנסיה הוקמה כדי לתת מענה לצורך אמיתי שלא קיבל מענה אחר. ולכן הרב קוק מלמדנו כלל גדול – אם אנו רוצים להתמודד מול הדעות המנוגדות לתורה הקיימות בגימנסיה” הפתרון הוא פשוט מאוד. עלינו להקים מוסד חינוכי אחר שיהיה ברמה לימודית שאינה נופלת מן הגימנסיה.
ואכן הרב קוק כותב שאין צורך ‘להמציא את הגלגל מחדש'” שהרי קיים כבר מוסד חינוכי אחר שצריך לשדרג אותו ברמת הלימודים כדי שיהיה ברמה גבוהה. “התחכמוני [=בית הספר תחכמוני הוקם ביפו בשנת תרס”ה]” אף על פי שהנני ת”ל מלא רצון ממנו וממנהיגיו” מכל מקום עודנו לא יוכל להתחרות עם הגימנסיה בכמה מקצועות קולטוריות [=תרבותיים]”.
ולכן הרב קוק כותב שכאשר נהפוך את בית הספר ‘תחכמוני’ לגימנסיה ברמה הלימודית” לא יהיה כל ‘ערך מוסף’ בגימנסיה הרצליה. ובפרט שב’תחכמוני’ התלמידים מתחנכים מתוך אמונה ובגימנסיה הרצליה מתחנכים מתוך חוסר אמונה (ראה: אג’ שסג). וממילא כל הנוהים אחרי הגימנסיה הרצליה” יפנו ל’תחכמוני’.
אף שהרב קוק סבור באגרת זו שאין צורך להתנגד” אין זה אומר שניתן ‘לשקוט על השמרים'” אלא אדרבה” מדובר במלחמה וכל רגע משמעותי “להכין את כוחנו למלחמת מצוה זאת” אנו חייבים לגשת בלא שום איחור כלל” כי אין קץ לריוח של זמן אחד קודם” (אג’ רפו).
מאתגרי זמננו: שאלת מוסר לחימה
אמנם עברו מאה שנים מאז שאלת ההתנגדות לגימנסיה” אך גם כיום אנו נמצאים בשאלות משלנו” ה’בוערות’ לא פחות. השיח הציבורי כיום מלא בשאלות על מוסר לחימה” היחס לאוכלוסייה האזרחית של האויב וכדומה. ישנם הוגי דעות מסוימים המשמיעים אמירות המנוגדות לתורה בסוגיות אלו ומסריהם מחלחלים לצה”ל ולחברה הישראלית. אמנם הציבור לעיתים מזדעק כנגד אמירות מקוממות במיוחד” אך נראה שמסריהם מצליחים לחדור לתודעה הציבורית ולהשפיע על מקבלי ההחלטות. כמו בתקופת הרב קוק” השאלה היא כיצד ‘להתייחס לדעות אלו המנוגדות לתורה?’.
אם נאמץ את העיקרון שהרב קוק לימדנו לגבי הגימנסיה” שצריך להעמיד אלטרנטיבה ראויה” נראה שנצליח להתמודד בדרך זו גם עם דעות אלו. דעות המנוגדות לתורה מצליחות לעצב את דעת הקהל” כאשר ההתייחסות התורנית לסוגיות ה’בוערות’ אינה מספיקה. במשך כמעט אלפיים שנות הגלות לא היה לנו צבא ולא נאלצנו להתמודד עם שאלות בענייני צבא” מלחמה ובטחון” כדברי הרב גורן בהקדמתו ל’משיב מלחמה’. אמנם זכינו בדורות האחרונים לחיבורים תורניים חשובים בשאלות אלו על ידי הרב גורן” הרב ולדנברג” הרב ישראלי” הרב נריה ועל ידי רבים נוספים בחיבורים כמו ‘תחומין’ ועוד. אך עדיין מלאכה רבה לפנינו. אולם” ברגע שנצליח להעמיד משנה סדורה לפי התורה בסוגיות ה’בוערות’ של מוסר לחימה תוך כדי ראייה מערכתית של שיקולים בינלאומיים וכדומה” ממילא לא יהיה צורך לציבור בקבלת דבריהם של אותם הוגי הדעות המשמיעים מסרים המנוגדים לתורה. ולכן” כדברי הרב קוק עלינו “להכין את כחנו למלחמת מצוה זאת” אנו חייבים לגשת בלא שום איחור כלל” כי אין קץ לריוח של זמן אחד קודם” (שם).
לתגובות: natanorot@gmail.com