נשואים צעירים” לרוב בשנה הראשונה” חווים תחושת “ביחד” כה מיוחדת” עד שנוצר לפעמים מצב של “מחנק” של אחד מבני הזוג. בשלב הזה” מתעורר רצון להתנתק ולחזור לעצמיות. רצון זה עלול להיות גם מלווה בחששות מתגובתו של בן הזוג ופחד מנטישה.
זוגות אלו צריכים להכיר שזה תהליך טבעי ונורמאלי. המרחב הזוגי מורכב משלוש ישויות: אני” אתה ו-אנחנו. בשנה הראשונה לנישואין” ישנו רצון של התמזגות. מצב זה חיוני לתחושת ה”ביחד” שבני הזוג ציפו לה כל כך. מאידך” נוצר מצב של אחידות ולא אחדות. כל אחד מנסה לרצות את זולתו” כדי להמשיך להרגיש את חווית ה”ביחד” של החתונה. תוצאת מצב זה” היא מחנק וחשש מאיבוד העצמיות. עתה מתעוררים בני הזוג לצורך בגבולות” כאשר הם נראים סותרים את הרצון להתחבר.
דוגמאות לחשיבה כזאת:
” קירבה ואינטימיות יבואו על חשבון האינדיווידואליות.
” יחד בזוגיות יטשטש גבולות אישיים.
” הצלחה בנישואין תחייב ויתורים עצמיים.
” ביטוי אישי יפריע ל”אנחנו” המשותף.
חשיבה זו רואה בגבול – הפרדה” אך לא כן. גבול הוא הבחנה. “…אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ” (ירמיהו ה-כב).
הבחנת הגבולות בנפרדות ובהשתייכות: אלו שני צרכים נפשיים בסיסיים” שמשלימים זה את זה. מחד ביטוי אישי – שמבטא את הצורך בנפרדות” ומאידך ביטוי זוגי – המבטא את הצורך בהשתייכות. (העמקה בעניין אפשר למצוא בלימוד דברי חז”ל ב”סוד הנסירה”.)
בני זוג מרגישים בתחילת נישואיהם מחוברים ודבוקים זב”ז. כדי לבסס תחושת אחדות יציבה” יש צורך בהפרדה” בגבול” וביצירת מקום עצמאי. ההפרדה” היא “ניסור”” במטרה לבנות קשר “פנים מול פנים”” שמחייב כל אחד להקשיב לפנימיותו. כשישנו גבול אישי” ישנה הקשבה פנימית אישית-אישיותית” המאפשרת ביטוי מילולי/רגשי/פיזי של כל אחד מהם בצורה ייחודית. זוגיות הרמונית מתבטאת” כאשר כל אחד מביא את אישיותו שבדרך כלל היא הפוכה/מנוגדת. כך הם יוצרים השלמה. כאשר אין “אני”” אין “אנחנו”. כאשר אין “לחוד”” אין “ביחד”.
טשטוש גבולות נוצר” כשיש חשיבה של: “או אני או אתה”. “או אני או אנחנו”. לרוב זה מתבטא בביטול עצמי מול בן הזוג” עקב חוסר בהערכה עצמית. לעיתים זה ילבש צורה” שאחד מבני הזוג פאסיבי” נכנע ומרצה ולעיתים צורה של מאבקי כוחות” כדי להגן מפני פלישה למרחב העצמי שנפגע.
דוגמא לכך: כששאלתי אשה על רגשותיה היא ענתה לי: “הוא אומר ש…” מבלי להזכיר את עצמה כלל. נוצר מצב שהיא פוחדת לריב ועם זאת כועסת על כך שאינו מאפשר לה ביטוי עצמי. כאשר היא אינה מאפשרת לעצמה ביטוי אישי.
מצב זה של טשטוש גבולות והזנחת המקום האישי” יוצר נזק וגורם למאבקי כוחות” סמויים או גלויים” מלחמות להשגת צרכים אישיים בדרכים עקיפות” התערבות בחייו של השני” ביקורות” תלות ונזקקות” חוסר במקום האישי-פרטי שכל כך קיומי – ובייחוד במקום היחיד שכל אדם מייחל לו – בבית.
זה אינו צורך אגואיסטי שאינו מתחשב בבן הזוג” אלא מענה לצורך אישי שממלא את האישיות” שמביאה את עצמה להרמוניה הזוגית” תוך התחשבות בצרכים ההדדיים. בשנה הראשונה לנישואין” מתמודדים אפוא בני הזוג עם הצורך בנפרדות עם הצורך בשותפות.
כדאי ליצור שיחה כנה על הצרכים האישיים. לדוגמא: שבני הזוג יכירו בחשיבות הקדשת זמן לפיתוח כישרון או תחביב אישי” שנותן סיפוק ושמחת יצירה. או להכיר בזה שאשה זקוקה לשיחות עם חברות (במינון מותאם ל”ביחד”).
יש יחסי גומלין והזנה הדדית בין ה”אני” לבין ה”אנחנו”. ככל שהנתינה מבורכת ושקולה ל”אני”” כך מתעצם ה”אנחנו”. ככל שה”אנחנו” מתעצם” כך גדל ומתרחב ה”אני” ונוצר איזון הרמוני ביניהם.
גם במתן תורה” שהוא זמן החיבור הזוגי בין הקב”ה לכנסת ישראל” הייתה הגבלה של העם. גבול ברור בזמן ומקום” כחלק מהכנת עם ישראל לבוא בברית הנצח עם בורא העולם.