פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > משחקים (א)

משחקים (א)

ישנה ספרוּת ענפה העוסקת בתולדותיהם של גדולי ישראל. ספרים שלמים מתארים את קורות חייהם של תלמידי החכמים או של הצדיקים מילדותם ועד זקנותם. תיאורים רבים מדגישים את שקדנותם בתורה שהתחילה בילדותם. הנוסח בכל הספרים הוא כמעט זהה: “כבר בילדותו הוא בלט בכשרונותיו ובהתמדתו בלימוד תורה. את כל זמנו הוא הקדיש ללימוד תורה ולא שיחק במשחקים כיתר בני גילו”. גם בספרים הסוקרים את תולדות קהילות ישראל לפני מספר דורות” נוכל לקרוא בפרק המוקדש למערכת החינוך” שהילדים למדו בתלמוד תורה מבוקר עד ערב ולא הרבו לשחק משחקים בגלל ביטול תורה.
המסר החינוכי העולה מכאן הוא חד-משמעי: משחקים בגיל ילדות הם ביטול תורה המונעים את התפתחותו הרוחנית של הילד” לכן כל הממעט בהם הרי זה משובח. האמנם?
האם חז”ל התייחסו בדבריהם למשחקים? התשובה היא: כן” אבל מרבית ההתייחסויות עוסקות במשחקים של גדולים. כך שגם אם נמצא מאמר של חז”ל השולל בחריפות את המשחקים” אין להסיק מכאן שחז”ל שללו משחקי ילדים. לדוגמה: במשנה (כתובות דף נט ב) מובא שבעלה של אישה עשירה רשאי לדרוש ממנה לעבוד כדי להעסיק את עצמה” על מנת שלא תשקע בבטלה. המשנה מזכירה מחלוקת תנאים מדוע הבטלה היא שלילית” עד כדי כך שרשאי הבעל לדרוש מאשתו לעבוד. רבי אליעזר סובר שהבטלה מביאה לידי זימה. לעומתו” רשב”ג סובר שהיא מביאה לידי “שעמום” (= שיגעון. רש”י). שואלת הגמרא” מה ההבדל אם הבטלה מביאה לידי כך או לידי כך” הרי שניהם מגוּנים באותה מידה?! משיבה הגמרא שהמחלוקת הנ”ל באה לידי ביטוי במקרה שהאישה מבלה במשחקים” ב”גורייתא קיטנייתא ונדרשיר”. פירש רש”י: אם האישה מבלה את ימיה במשחקים היא לא תבוא לשעמום (= שיגעון) כיון שהיא איננה יושבת בטל. אבל היא עלולה להגיע לידי זימה מפני שאיננה משקיעה את זמנה בפעילות רצינית אלא מעסיקה את עצמה בדברים שאין להם חשיבות. ההבחנה פשוטה: יש הבדל בין פגיעה נפשית להתדרדרות מוסרית. כל תעסוקה אפילו ב”מיני שחוק” מונעת פגיעה נפשית” אבל רק תעסוקה משמעותית עשויה למנוע התדרדרות מוסרית.
מה פירוש “גורייתא”? פירש רש”י: כלבים קטנים. ומה פירוש “נדרשיר”? פירש רש”י: “אישקקיש” (?checs בשפה הצרפתית)” כלומר: משחק שחמט.
הורו לנו חז”ל” שאפילו משחק החשיבה מספר 1″ משחק השחמט” מוגדר כ”בטלה המביאה לידי זימה”” מפני שהוא מין ממיני שחוק ולא תעסוקה רצינית!! אם חז”ל שוללים את משחק השחמט” על אחת כמה וכמה את יתר המשחקים!!
טעות. אין להביא מכאן ראיה שכל המשחקים פסולים ושאסור לילד ואפילו למבוגר לשחק משחק. המשנה והגמרא עוסקות במקרה של אישה שתעסוקתה היחידה היא משחק השחמט. היא איננה עושה דבר חוץ ממשחק שחמט. אינה עוסקת ביישובו של עולם” אלא פונה לשעשועים בלבד. לכן חז”ל חששו שהיא תתדרדר מוסרית.
כאשר דנו גדולי ישראל” האם מותר לשחק שחמט בחול או בשבת” גישת חלקם לשחמט היתה חיובית. הרמ”א (או”ח סי’ שלח) פסק שמותר בשבת לשחק ב”עצמות שקוראים טשי”ך אף על פי שמשמיעים קול”. פירש ה”מגן אברהם” שהכוונה למשחק “איסיקיקי”” כלומר: שחמט.
בספר “פחד יצחק” (לר”י לאמפורטי. ערך “שבועה”) מובא משא ומתן ארוך בין חכמי איטליה על היחס למשחק השחמט. הרקע לדיון הוא בקשת יהודי שנדר שלא לשחק ב”קוביא” (משחקי מזל)” להתיר לו לשחק שחמט. המצדדים להתיר סבורים שהשחמט “איננו כשאר מיני שחוק התלויים באסמכתא ובהערמה הבל וריק” רק בחידוד השכל וחכמה”” “וצריך בזה שכל מחודד”. כוונת השחקן “היא להרחיב דעתו בעת מעתות הפנאי” להסיר מנפשו הלאוּת” כההיא דכי חלשי רבנן מגירסייהו הוו אמרי מילי דבדיחותא” [תרגום: כדוגמת התלמידים” כאשר התייעפו מלימודם היו מספרים דברים מבדחים]. שחקני השחמט אינם סתם יושבי קרנות אלא “בעלי שכל ומדות טובות” ובשביל שחוק זה לא אתי [= בגלל משחק זה הוא לא יבוא] לפרוק מעליו עול מלכות שמים” הגם [= למרות] שאינו עוסק בישובו של עולם”. ולכן התירו לשחק בשחמט בשבת” ובמיוחד שהמשחק מענג את השחקנים (“עיני ראו המצחקים [= השחקנים] כמה עונג יש להם באותו צחוק [= משחק]”.
לעומתם” סובר המהר”א ששון (שו”ת תורת אמת סי’ קפ)” שאין להגדיר את משחק השחמט כ”דבר חכמה”” מפני שאין בו תועלת כלשהי” לכן אין להתיר לשחק שחמט בשבת. אחרים הוסיפו שאם חז”ל אסרו לקרוא סיפורי מלחמות בשבת למרות שיש בזה תועלת כלשהי” על אחת כמה וכמה שאין לשחק בשחמט בשבת ש”אין תועלת נמשכת מידיעתם” וחכמת מה להם”.
תורף המחלוקת ביחס לשחמט הוא: האם להחשיבו כ”דבר חכמה” או לא. מחד – המשחק דורש את הפעלת השכל ומפתח את החשיבה” מאידך – זו חכמה שאין בה תועלת כלשהי לחיים. (המשך במאמר הבא)
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

תפילת נעילה – על מה אנחנו ננעלים?
Shape-2
machon
כיצד מחזירים ילדים בתשובה? הרב אלישע אבינר
Shape-2
אלישע אבינר
חינוך יחידני או קבוצתי? (ב)
Shape-2
machon
קשיי תקשורת עם מתבגרים: הרב אלישע אבינר
Shape-2
tin-can-238488_640
חינוך יחידני או קבוצתי ?
Shape-2
machon
חוזרים לבית הספר בשמחה
Shape-2
machon
דמי כיס והיחס לכסף (ב)
Shape-2
machon
חינוך לאבלות על חורבן המקדש בדור של גאולה – הרב אלישע אבינר
Shape-2
הכותל
בין הזמנים והחופש הגדול חלק ב’ הרב אלישע אבינר
Shape-2
beach-814679_640
דמי כיס והיחס לכסף (א)
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן