אין ירידה אלא לצורך עלייה. זהו חוק חשוב בחינוך ובעבודה עצמית. לכן לפעמים כשילד נשאר סגור בתוך עצמו” כועס” עצוב או חרד” עלינו ללמוד לכבד את המקום של הכאב” כי לא ניתן ליצור מרחב לנפש טוב יותר מאשר מתן מקום של כבוד לכאב… תוך כדי הקשבה. ניתן תמיד גם לנווט את השיחה להצעת פיתרון אך התנאי הוא הקשבה אמיתית!
הקשבה פירושה: ‘אני הולך לשנות עמדה בזכות המפגש עם הילד'” כי הרי אין הירידה אלא לצורך עליה” היא מועילה לעליה. לדוגמה” הילד לא רוצה לקום בבוקר ללימודים” ואתה אומר לו” בטון של מנהיג יהודי: אין מה לדון” עכשיו אתה קם! הילד בוכה או כועס… וכאן” אתה מוכן לחכות” לספוג את הרגש המתפוצץ” אך מתוך הקשבה” אתה גם מבין שלא בכדִי הוא אינו רוצה לקום ללמוד” אתמול הוא קיבל מכות מאחד הילדים שהאמין שהוא חברו הטוב. הוא מאוכזב וכעוס ומרגיש לבד. הילד שלך כבר בן אחת עשרה והוא יודע לדבר… לכן אתה אומר לו” אחרי שנגמרו לו כל הדמעות: ‘אתה יודע? יש משהו טוב בלהרגיש לבד לפעמים… אולי ככה תוכל סוף סוף לא להרגיש תלוי באף חבר” ומתוך זה תוכל לבנות את עצמך באמת” ואז נראה לי שהחברים ירוצו אליך’… השיחה הייתה טובה ובונה” ועכשיו: ‘אני מכין לך שוקו חם” מה אתה רוצה בסנדוויץ היום?’… וכך הוא יוצא ללימודים עם משהו טוב בלב” עם קול פנימי שאומר לו שמותר לפעמים ליפול” יש תמיד הורה שמוכן להכיל את נפילותיו ולהישאר מנהיג…