בְּנִי הַגָּדוֹל
[מְגִלַּת חַנָּה יג” סוֹף]
– חַנָּה! חַנָּה! קוֹרֵאת הַשְּׁכֵנָה. – יֵשׁ לָךְ בִּקּוּר!
– בִּקּוּר בִּשְׁבִילִי?! מִי זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?
יָצָאתִי מִן הָאֹהֶל” וּמִי אֲנִי רוֹאָה? שְׁמוּאֵל בְּנִי!
– שְׁמוּאֵל יַקִּירִי! שְׁמוּאֵל! חִבַּקְתִּי אוֹתוֹ וְהִתְיַפַּחְתִּי. – כָּל כָּךְ גָּדַלְתָּ!
– אִמָּא” הַכֹּל בִּזְכוּתֵךְ.
– לֹא” שְׁמוּאֵל” הַכֹּל בִּזְכוּתְךָ. – קָרָה מַשֶּׁהוּ” שְׁמוּאֵל? מָה מֵבִיא אוֹתְךָ לְכָאן? אַתָּה אָמוּר לַעֲבֹד אֶת ד’ יוֹם וְלַיְלָה…
– גַּם כְּשֶׁאֲנִי מְבַקֵּר אוֹתָךְ זוֹ עֲבוֹדַת ד’. אַל תִּדְאֲגִי. לֹא עָזַבְתִּי אֶת מִשְׁמַרְתִּי. מָחָר אֲנִי חוֹזֵר לַמִּשְׁכָּן.
– אַתָּה כָּל כָּךְ גָּבוֹהַּ וְיָפֶה” בֵּן אָהוּב.
– אִמָּא” זֶה בֶּאֱמֶת לֹא חָשׁוּב. הֶחָשׁוּב הוּא שֶׁבְּכָל לִבִּי אֲנִי מִתְאַוֶּה לד’.
– אֲנִי שְׂמֵחָה שֶׁאַתָּה לוֹבֵשׁ אֶת הַמְּעִיל שֶׁעָשִׂיתִי לְךָ. וְעַכְשָׁו סַפֵּר לִי” מָה קוֹרֶה בְּמִקְדָּשֵׁנוּ?
– אוֹתָם דְּבָרִים בְּעָיָתִיִּים שֶׁאַתְּ מַכִּירָה טֶרֶם הִסְתַּדְּרוּ. אֲבָל אֵין לְהִתְיָאֵשׁ. הַכֹּל יִסְתַּדֵּר בְּעֶזְרַת ד'” זֶה בָּטוּחַ.
– ב”ה. וְיֵשׁ סִבָּה מְיֻחֶדֶת לְכָךְ שֶׁבָּאתָ הַיּוֹם??
– כֵּן. רָצִיתִי לְבַשֵּׂר לְךָ בְּשׂוֹרָה שֶׁוַּדַּאי תְּשַׂמֵּחַ אוֹתָךְ. אֲנִי קָטָן” אֲנִי דַּל” אֲנִי עָפָר וְאֵפֶר” אֲבָל ד’ בָּחַר בִּי כִּשְׁלוּחוֹ.
– כֻּלָּם שְׁלוּחֵי ד’.
– וַדַּאי. אֲבָל בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה ד’ הִתְגַּלָּה אֵלַי.
– אַתָּה בָּטוּחַ? אוּלַי הָיְתָה זוֹ הֲזָיָה? סְלַח לִי שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת…
– כֵּן” כָּךְ אִשֵּׁר עֵלִי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.
– בְּנִי הוּא נָבִיא! בְּנִי הוּא נָבִיא!
– אֲנִי דַּל וְקָטָן….
– וּמָה ד’ אָמַר לְךָ?.
– אִמָּא” זֶה נוֹשֵׂא אָרֹךְ מִדַּי. נָנוּחַ קְצָת” וְהָעֶרֶב אֲסַפֵּר לָךְ הַכֹּל” הַכֹּל” מֵהַהַתְחָלָה.
– מְגִלַּת שְׁמוּאֵל?
– כֵּן אִמָּא.