דמי כיס והיחס לכסף (א)

האם לתת לילדים דמי כיס קבועים? האם להעניק להם כסף במתנה ולעודד אותם לחסוך אותו? כלומר: האם לחשוף ילדים קטנים ל”עולם הכסף”? נדמה שלשמע השאלה הורים רבים ירימו גבה ויתקשו להבין את השאלה ואת ההתלבטות ויגיבו “מה השאלה” מדוע לא? מה רע בכסף?! כסף הוא ערך חיובי בחיים. כולנו אוהבים כסף” כלומר שמחים לקבל כסף” מדוע נמנע אותו מילדינו? למה שלא נשתף אותם בחוויה חיובית זו? נעניק להם מדי פעם סכום מסוים ונרגיל אותם לחסוך את הכסף. כך נקדים לחנך את ילדינו להתנהלות נכונה עם הכסף. מגיל צעיר רצוי שהילד יטעם את טעם הכסף ויקנה הרגלי חיסכון”. אין ספק” גישה זו בנויה על הגיון חינוכי מוצק.
אבל כל המעיין במאמרי חז”ל וגדולי ישראל על היחס לכסף ולממון מתרשם שיחסם אל הכסף היה מסויג. כמה ציטטות מוכרות יזכירו לנו זאת. נתחיל ברמח”ל ב”מסילת ישרים”: “אחות הקנאה היא החמדה והתאווה” הלוא היא המייגעת לב האדם עד יום מותו” וכמאמרם ז”ל (קה”ר): אין אדם מת וחצי תאוותו בידו. ואמנם” עיקר התאווה פונה לשני ראשים: האחד הוא הממון והשני הוא הכבוד” שניהם כאחד רעים מאד וגורמים לאדם רעות רבות. הנה חמדת הממון – היא האוסרת [= כובלת] אותו במאסר העולם ונותנת עבותות העמל והעסק על זרועותיו” כעניין הכתוב (קהלת ה): ‘אוהב כסף לא – ישבע כסף'” היא המסירה אותו מן העבודה [= עבודת ה’]” כי הנה כמה תפילות נאבדות וכמה מצוות נשכחות מפני רוב העסק ויגיעת המון הסחורה” כל שכן תלמוד תורה… היא המעברת פעמים רבות על מצוות התורה ואפילו על חוקות השכל הטבעיים”. את אהבת הכסף והערכתו מכנה הרחמ”ל “חמדת הממון”. “חמדת הממון מגונה מפני שהיא משעבדת את האדם ומרחיקה אותו מעבודת ה’. חז”ל תולים את חטא העגל בריבוי הזהב שהיה מצוי בידי עם ישראל – “כך אמר משה לפני הקב”ה: ריבונו של עולם” בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל – הוא גרם שעשו את העגל”. מפורסם הפתגם: “אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו. דמיו אינם עוזרים” ימיו אינם חוזרים”. הוי אומר: העיקר בחיים זה לא הכסף. העיסוק בכסף אף מסוכן מפני שהוא מפתה ומכשיל את האדם. העיקר זה הפנימיוּת” ולהשגתה ישתדל האדם לחנך את בניו.
חז”ל לא היו תמימים” הם ידעו שאי אפשר לחיות בלי כסף” ואם אין קמח – אין תורה. בניגוד לדתות וכתות ששיבחו את העוני והעריצו את “אידיאל העוני”” חז”ל התנגדו לעוני וראו בו סכנה רוחנית חמורה. “שלושה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו” אלו הן:… דקדוקי עניוּת. שלושה אין רואין פני גיהנום” אלו הן: דקדוקי עניוּת…” (עירובין דף מא ב). עני שאין לו ממה להחיות את נפשו ושרוי במרדף תמידי אחר ממון למחייתו חי חיי סבל קשים” הוא טרוד עד כדי טירוף הדעת” ועלול לעבור על דעת קונו” להתריס כלפי שמיא ולבעוט בתורה ומצוות. העוני איננו אידיאל” הוא מפריע ומשבש. מפורסמת שיטת רבי ישמעאל שיש לשלב תורה ומלאכה (= “הנהג בהן דרך ארץ”). ביאר רש”י שאם לא יעסוק במלאכה” קיים חשש שילסטם את הבריות על מנת להשיג אמצעי מחיה. כלומר” העוני עלול להשחית את הנפש.
הוי אמר: העוני איננו אידיאל” אבל גם המרדף אחר הכסף איננו אידיאל אלא הכרח בל יגונה. לאור זאת” מתעוררת הדילמה החינוכית” מתי להכניס את ילדינו ל”עולם הכסף”. עבור בנינו הוא איננו הכרח” הם אינם זקוקים לכסף. אם כן” מדוע לחשוף אותם אל הכסף? למה לעורר אצלם תאוות ממון ורדיפת בצע בשלב בחיים שזה איננו נצרך להם? היה מי שאמר: הכסף הוא “מלוכלך”” לכן רצוי להרחיק את הילדים מהכסף. האמנם?
מסקנה זו היא חלקית מפני שמצויים מאמרי חז”ל אחרים בשבח הכסף והממון. לדוגמה: “צדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם” (חולין דף צא). ולכן יעקב חזר על עקבותיו כדי לאסוף את הפכים הקטנים שהוא השאיר מאחוריו ונאלץ להילחם עם המלאך. מה פירוש: “חביב עליהם ממונם”? כיצד זה מתיישב עם גינוי חמדת הממון? תשובה: צדיקים אינם מזלזלים בממונם” בכסף וברכוש ששייך להם. הם אינם מוותרים עליו” אינם מבזבזים אותו ומפזרים אותו חינם. מדוע? מסבירים חז”ל: “מפני שאינם פושטים ידיהם בגזל”. כלומר” את כספם הם השיגו ביושר” לכן הוא יקר להם. ממונם מיוחד” זהו כסף ישר” לכן הוא ערך! לרוב” כסף ישר משיגים על ידי עמל רב” ולכן הוא חביב על הצדיקים.
המסקנה החינוכית מן האמור לעיל היא: חמדת הממון פסולה” אבל כסף שהושג ביושר (בדרך כלל – על ידי עמל) הוא ערך” לכן הוא חביב” אין לזלזל בו” אין לבזבז אותו לשווא ואין לוותר עליו בקלות.
ומכאן לחינוך ילדינו. נערים שיכולים לעבוד תמורת שכר עשויים לחוות את החוויה של “חביב עליהם ממונם… מפני שאינם פושטים ידם בגזל”. הנערים עמלו קשה” לעיתים יום שלם” על מנת לקבל משכורת של עשרות בודדות של שקלים. בדרך זו” הם למדו שאין הכסף צומח על העצים והתחנכו להעריך כסף שהושג ביושר. תפקידנו לחנך אותם לחבב כסף ולא לבזבזו לריק” אלא יחסכו אותו או ישתמשו בו למטרה חשובה (המשך בשבוע הבא).
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.