מְגִלַּת שְׁמוּאֵל 1
שָׁלוֹם” שְׁמִי שְׁמוּאֵל. שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְקָנָה וְחַנָּה. אַתֶּם וַדַּאי מַכִּירִים אֶת הוֹרַי. הֵם אֲנָשִׁים עֲנָקִיִּים. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מִי יוֹתֵר עֲנַק אֲבִי אוֹ אִמִּי. אֲבִי נָבִיא [1]” אִמִּי נְבִיאָה[2]. זֶה מְאֹד כָּבֵד עַל כְּתֵפַי הַדַּלּוֹת. אֲבָל הֵם אֲנָשִׁים טוֹבִים וַעֲדִינֵי נֶפֶשׁ. יֵשׁ לָהֶם תִּקְווֹת גְּדוֹלוֹת מִמֶּנִּי” וְהֵם לֹא לוֹחֲצִים עָלַי. הֵם אוֹהֲבִים.
אִמִּי הָיְתָה עֲקָרָה הַרְבֵּה זְמַן. תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה! הִתְפַּלְּלָה וְהִתְחַנְּנָה לִזְכּוֹת בְּיֶלֶד” וּכְשֶׁהִתְפַּלְּלָה לְרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם “אָנָּא אֱלֹקַי תֵּן לִי יֶלֶד” וַאֲנִי אֶתֵּן אוֹתוֹ לְךָ”” הִנֵּה נוֹלַדְתִּי. וַאֲנִי נָתוּן לד'” וַאֲנִי מְאוֹד שָׂמֵחַ.
אֲנִי מְשָׁרֵת אֶת עֵלִי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל” שֶׁהוּא גַּם שׁוֹפֵט הַדּוֹר שֶׁלָּנוּ. הוּא אִישִׁיּוּת עֲנָקִית” אֲנִי מוּכָן לְשָׁרֵת אוֹתוֹ כָּל חַיַּי. אָשְׁרֵינוּ עַם יִשְׂרָאֵל” מָה טוֹב חֶלְקֵנוּ” שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עֲנָקֵי רוּחַ כְּמוֹ אֶלְקָנָה אָבִי” חַנָּה אִמִּי” וְעֵלִי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.
בַּפַּעַם הַבָּאָה אֲסַפֵּר לָכֶם עַל דְּבָרִים מְסֻבָּכִים וְקָשִׁים.