מצוות איבוד עבודה זרה – לפרשת ראה

הבהרה: במאמר זה אין הוראה מעשית אלא עיון במצווה ממצוות התורה מתוך דברי חז”ל.
כותב הרמב”ם כי מצוות עשה מן התורה “היא שציוונו לאבד ע”ז ובתיהם כולם בכל מיני האבוד וההשחתה” בשבירה ושריפה והריסה וחתוך” כל מין במה שיהיה יותר מופלג ויותר ממהר בהשחתות” והכוונה שלא נניח להם רושם. והוא אמרו יתעלה “אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן. וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וגו'” … ואמרו שם” “וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא”1 בארץ ישראל אתה מצווה לרדוף אחריהם ואי אתה מצווה לרדוף אחריהם בחוצה לארץ.”
כיצד יתכן לפי זה” שבארץ ישראל” מצויות עדיין כנסיות נוצריות ודומיהן לרוב?
בחסות תרבות המערב” המחנכת הדגולה לפלורליזם” כלומר לריבוי דעות וחופש ערכי” השתלב גם קלקול זה בנוף המגוון. ‘כל אחד והאמת שלו'” וכל עוד האדם אינו פוגע בזולתו” בגוף או ברכוש” דרכו לגיטימית. כאשר ‘אין אמת אחת'” ישנה הכלה לשיטות אנושיות אחרות” כפי שאמרו חז”ל “ע”ז ותרנית היא” . אין זו דרכו של עם ישראל” ולכן אנו אומרים כחלק מקבלת עול מלכות שמים בקריאת שמע” “ה’ אלוהיכם אמת”. התורה היא הדרכה אלוהית כוללת” ואיננה פלורליסטית כלל” ולכן” אין ביהדות שום שאיפה להיות סובלני כלפי כל הדעות והמעשים. אין זה מפני חוסר מקום בנפש להכיל שוני” אלא מפני השאיפה המוסרית לתיקון העולם ולעילויו” הדורשת היצמדות מוחלטת לדרך ה'” כפי שפותחת הפרשה: “רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה’ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה’ אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם” . הרצון הוותרני להיות נוח לכל דרך” איננו מבטא גדלות” אלא עולם רוחני לא מבורר. כשהדרך אלוהית וברורה היטב” ישנה גם שאיפה לחיות על פיה” וממילא לסלק כל עיכוב להופעתה .
נהוג בימינו לצאת למתקפה על מי שמבטא דעות מוחלטות המאיימות על הליברליות התרבותית” אך למען האמת” הליברליות היא זו שתצטרך להתגונן מפני הציווי האלוהי. וכך כותב רבנו הרמב”ם: “וְלֹא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בִּלְבַד הוּא שֶׁאָסוּר לְהִפָּנוֹת אַחֲרֶיהָ בְּמַחֲשָׁבָה” אֶלָּא כָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁהוּא גּוֹרֵם לוֹ לָאָדָם לַעֲקֹר עִקָּר מֵעִקְּרֵי הַתּוֹרָה” מֻזְהָרִין אָנוּ שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹתָהּ עַל לִבֵּנוּ” וְלֹא נַסִּיחַ דַּעְתֵּנוּ לְכָךְ וְנַחְשֹׁב וְנִמָּשֵׁךְ אַחַר הִרְהוּרֵי הַלֵּב. מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם קְצָרָה וְלֹא כָּל הַדֵּעוֹת יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת עַל בֻּרְיוֹ. וְאִם יִמָּשֵׁךְ כָּל אָדָם אַחַר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ נִמְצָא מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם לְפִי קֹצֶר דַּעְתּוֹ.”
יש מקום לשאול” מדוע ע”ז חמורה כל כך” הרי לכאורה” בסך הכל יש כאן טעות. וכי כל אדם שטועה יש לאבד שמו וזכרו מן העולם? אלא יש להבין” כי עבודה זרה איננה עוד טעות” אלא החרבת העולם! היא נותנת לגיטימציה רעיונית אידיאולוגית לחיים של רשע” שהרע הוא בעצם הטוב. התרת רסן-היצר המצטיירת כעבודת האליל” מחלצת את האדם מכל ייסורי המצפון” ורוח הטומאה חודרת ע”י הפולחן כאינפוזיה לווריד. לכן הרבתה התורה במצוות נגד ע”ז – מ”ט מצוות לא תעשה ושתי מצוות עשה . הרב קוק כותב כי הנצרות חמורה אף יותר מע”ז” שבצביעותה מראה עצמה כעבודת ה'” אך למעשה ספוגה בעצמותה בכל רשעת האליליות .
בימינו” מצוות איבוד הע”ז מארצנו” היא עניין לאומי רגיש ואינה מוטלת כעת על היחיד” כיוון שיש לה השלכות ממלכתיות רבות. אדם פרטי שיצא בשם התורה” לקיים את המצווה” יגלה חיש מהר שהמשטרה דולקת אחריו” אף שמצד האמת המשטרה היא זו שהיתה צריכה להיות הזרוע המבצעת את פקודת הממשלה בביעור הע”ז. למעשה” מצווה זו יכולה להתקיים רק בזמן שהממשלה חזקה” ואיננה נכנעת לשיקולים פוליטיים ולחצים בין לאומיים” וכאמור” באופן ממלכתי על ידי הממשלה עצמה. לכן אמרו חז”ל “אל תבהל לסתור במות גויים” שלא תבנה בידך” שלא תסתור של לבנים ויאמרו לך עשה של אבנים” . אין טעם להחריב” אם מיד תמומן מכספי המיסים כנסייה מפוארת יותר” תוך התנצלות בינלאומית” וכליאת המבצע.
ככל שקומת האומה הישראלית תגדל ברוחניותה” ישובו מצוות רבות להיות מעשיות” יתחדשו ימינו כקדם” וכל הרשעה כעשן תכלה.