אנו נפגשים במידת הנקיות שקשורה בצדקות ושייכת לצדקות. הכרחי שאדם יקיים “סור מרע ועשה טוב” ויהיה נקי מרע. זאת דרישה יסודית אלמנטרית של חינוך התורה” של דרכה של תורה. הצדקות שייכת לכל מהלך חיינו” לכל דרך חיינו. היא סדר המהלך הכללי של תכנית חיינו היסודית המקפת את צדי חיינו – בין אדם למקום ובין אדם לחברו” לשמים ולבריות.
אך יש צד נוסף. למונחים של צדקות” ישרות ונקיות” יש משמעות בכפליים: מעשים ומידות. המצוות הן מעשים. לעומת זאת” מידות הן תופעה נפשית-פסיכולוגית” תכונות פסיכולוגיות. “יוֹתֵר קָשֶׁה הוּא הַנְּקִיּוּת בַּמִּדּוֹת מִמַּה שֶּׁהוּא בַּמַּעֲשִׂים”. בתיקון מידות” כגון בתנועת המוסר של רבי ישראל מסלנט – אין קץ לתאר את העבודה הנצרכת לחינוך האדם. רבי ישראל סלנטר היה אומר: אין לתאר את העבודה והחינוך הנצרכים כדי לתקן מידה אחת. עבודת תיקון מידה היא הרבה יותר קשה” הרבה יותר גדולה ועמוקה” מאשר תיקון מעשה: אדם מתרגל למעשה עבירה” ואחר כך מתרגל להפך וחדל מן המעשה; “ותרגילנו בתורתך” . הפסקת המעשים המקולקלים היא עניין עובדתי-חומרי” מה שאין כן תיקון מידה שהיא עניין שבנפש” עמוק ופנימי יותר. גם ביחס למעשים יש מידות” כגון עשייתם במתינות” בישוב דעת או בבהלה” בצרות עין או בנדיבות.
ביחס למעשים יש אפשרות לאנשים אחרים להשפיע וכן לאדם עצמו” אבל במידות ובתיקון הנפש” קשה הרבה יותר” “כִּי הַטֶּבַע פּוֹעֵל בַּמִּדּוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא פּוֹעֵל בַּמַעֲשִׂים”. יש פתגם מפורסם של קדמונים: “הרגל נעשה טבע”” טבע שני. הקביעות נעשית כטבע” כמטבע חקוקה ועמוקה. “יַעַן הַמֶּזֶג וְהַתְּכוּנָה”” האופי של האדם” “הֵם אוֹ מְסַיְּעִים אוֹ מִתְנַגְּדִים גְּדוֹלִים לָהֶם” וְכָל מִלְחָמָה שֶׁהִיא נֶגֶד נְטִיַּת הַטֶּבַע” מִלְחָמָה חֲזָקָה הִיא” וְהוּא מַה שֶּׁפֵּרְשׁוּ בְּמַאֲמָרָם זַ”ל: ‘אֵיזֶהוּ גִבּוֹר הַכּוֹבֵש אֶת יִצְרוֹ’ “. העבודה על המידות עמוקה יותר” קשה יותר ופנימית יותר מאשר זו על המעשים.
הפרק שלנו ארוך מאוד עם התפרטות רבה לפרטי פרטיות. יש בו דרישה להשלמה ושכלול בכל שטחי החיים” בין אדם למקום ובין אדם לחברו” במעשים ובמידות. קודם תיקונים מעשיים” ואחר כך תיקונים נפשיים-פסיכולוגיים-מידותיים שהם הרבה יותר מסובכים. מופיעה כאן רשימה ארוכה ומפורטת של דברים רבים” בין אדם למקום ובין אדם לחברו .