בשבת זו קוראים ישראל את השישית מתוך שבע הפטרות הנחמה של ישעיהו. בשתי הפטרות הנחמה האחרונות (כי תבוא וניצבים) חלה עליית מדרגה: ההפטרות לקוחות מתוך חטיבת הפרקים האחרונה של ישעיהו (פרקים ס-סו) העוסקת בהתגלות הגאולה השלמה. זאת לעומת חמש ההפטרות הראשונות הלקוחות משאר פרקי הנחמה בישעיהו העוסקים בעיקרם בהקדמות שונות לגאולה.
הפטרת כי תבוא פותחת בפסוק: “קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה’ עָלַיִךְ זָרָח”. יש לתמוה על פסוק זה: אם אור ה’ כבר בא וזרח על ישראל” מהו פשר הקריאה אליהם להאיר? האין הם כבר מאירים ועומדים באור ה’? אלא יש לזכור כי אור ה’ אינו אור טבעי שהאדם מכיר אותו ורגיל בו. האור האלוקי מבטא מציאות חיים עליונה אשר תיווצר בידי ה’; הקב”ה יברא לישראל חיים מסוג חדש כשבמרכזם קרבת ה’ עצומה וטוב ה’ החופף על הכול. ישראל ימצאו עצמם אפוא בשינוי קיצוני ביחס לכללי החיים אליהם הם מורגלים מן הגלות. על כן יש צורך לקרוא להם להאיר באור ה'” כלומר להאמין בגאולה המתרגשת עליהם” להבין את משמעותה ולחיות על פיה. על ישראל לאמץ קרבת ה’ מסדר גודל חדש” ולהפנים את עליונותם ביחס לשאר העמים.
ואכן” לא קל יהיה לישראל להתרגל למציאות החדשה של הגאולה. בפסיקתא רבתי (פיסקא לו) לומדים חז”ל מפסוק זה כי ישראל יתקשו להאמין לגדולות הגאולה” וכי הפתרון לחוסר אמונה זה הוא הארת אור ה’ עצמה: “שנו רבותינו: בשעה שמלך המשיח נגלה” בא ועומד על הגג של בית המקדש” והוא משמיע להם לישראל ואומר להם: ענוִים” הגיע זמן גאולתכם” ואם אין אתם מאמינים – ראו באורי שזרח עליכם” שנאמר (ישעיהו ס א): ‘קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה’ עָלַיִךְ זָרָח'” ועליכם בלבד זרח ולא על אומות העולם” שנאמר (שם ב): ‘כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה’ וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה’. באותה השעה מבהיק הקדוש ברוך הוא אורו של מלך המשיח ושל ישראל” וכל אומות העולם בחושך ואפילה” והולכים כולם לאורו של משיח ושל ישראל” שנאמר (שם ג): ‘וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ'”.
פרשת: מידע לא זמין עבור המיקום והתאריך המבוקש | (ירושלים)
תפריט
