כפי שהתבאר ביחס להפטרת כי תבוא” בשתי הפטרות הנחמה האחרונות (כי תבוא וניצבים) חלה עליית מדרגה: בשבתות אלו לקוחות ההפטרות מתוך חטיבת הפרקים האחרונה של ישעיהו (פרקים ס-סו) העוסקת בהתגלות הגאולה השלמה. זאת לעומת חמש ההפטרות הראשונות הלקוחות משאר פרקי הנחמה בישעיהו העוסקים בעיקרם בהקדמות שונות לגאולה.
זוכים אנו לקרוא בשבת זו” פרשת ניצבים את ההפטרה האחרונה מתוך שבע הפטרות הנחמה “שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה’ תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי” (ישעיהו סא י). בהפטרה הקודמת (כי תבוא) התבשרו ישראל על אור ה’ שיאיר עליהם. בד בבד עם אור זה זכו הם לטובות רבות שיבואו עליהם מן האנושות כולה. באופן כללי יותר: במשך הפטרות הנחמה פגשנו ייעודים שונים ומגוונים של טובה שאליה יזכו ישראל. לאחר כל אלו” בהפטרת הנחמה האחרונה” זוכים ישראל למפגש שאיננו כולל את טובות ה’ והשפעותיו בלבד” אלא לשמחה בה’ עצמו כביכול” כחתן וכלה. כל הטובות שפגשנו עד כה הרי הן בגדר מתנות ומעשי קרבה הניתנים כהכנה לחתונה. לאחר כל זאת” נערך בהפטרתנו החיבור השלם – ישראל והקב”ה כחתן וכלה.
יחס זה מתבאר היטב במדרש שיר השירים רבה (א” ב): “… [משל] למטרונה [=מלכה חשובה] שהלך המלך בעלה ובניה וחתניה למדינת הים [=ולמשך זמן רב היא לא פגשה אותם. לאחר זמן רב -] באו ואמרו לה: באו בניך. אמרה: מה איכפת לי? תשמחנה כלותי [=לדידי זוהי שמחה חלקית בלבד ואני מצפה לשמחה שלמה יותר]. כיון שבאו חתניה” אמרו לה: באו חתניך. אמרה: מה איכפת לי? תשמחנה בנותי. אמרו לה: בא המלך בעליך. אמרה: האי חדותא שלימה חדו על חדו [=הפעם זוהי שמחה שלמה בשבילי” מעבר לשמחות הקטנות יותר על שבאו בני וחתני]. כך לעתיד לבֹא באין הנביאים ואומרים לירושלים: ‘בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ’ (ישעיהו ס ד) [=פסוק זה לקוח מן ההפטרה שעברה – פרשת כי תבוא]” והיא אומרת להם: מה איכפת לי? ‘וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה’ (שם)” אמרה: מה איכפת לי? כיון שאמרו לה: ‘הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע’ (זכריה ט ט)” אמרה: הא חדותא שלימה [רק זוהי שמחה שלמה]” דכתיב (שם): ‘גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן'” וכתיב (שם ב יד): ‘רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן’. באותה שעה היא אומרת: ‘שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה’ תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי’ (ישעיהו סא י)”.
לעומת המפגש בפרק ס” מפגש שאינו מפגש ישיר עם ה’ אלא עם בחינות של הטבתו בזמן גאולת ישראל – כאן המפגש עם ‘המלך’ בעצמו מאופיין בהבעת שמחתם השלמה של ישראל. דגש גדול יש בפסוקי ההפטרה על קרבת הקב”ה וישראל כקרבת חתן וכלה – ישעיהו סא” י: ” שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה’ תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ… כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ… וְקָרְאוּ לָהֶם עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי ה’ וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה”.
פרשת: מידע לא זמין עבור המיקום והתאריך המבוקש | (ירושלים)
תפריט
